נושאים נוספים
	התקשרות גליון 1038- כל המדורים ברצף
	"שלח" – לצאת מעצמו ולפעול עם אחרים
	כניסת כל ישראל לגאולה השלמה
	המבצעים לזיכוי הרבים
	פרשת שלח
	"הרואה את הנולד"
	הלכות ומנהגי חב"ד
	מים אחרונים

מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג

אופן הנטילה

הכלי המתאים: אין משתמשים בכלי של כסף למים אחרונים¹.

כמות המים ומה נוטלים: "למים אחרונים, נוטלים קצה האצבעות"².

העברת האצבעות על השפתיים: "למים אחרונים, נוטלים קצה האצבעות, ואחר כך מעבירים אותם, כשהם לחים עדיין, על השפתיים (ובחג הפסח³ נזהרין שלא להעביר הידיים על השפתיים)²"

ובקצות השלחן⁴ כתב: "ועיין גמרא יומא⁵ ורש"י שם, שכתב: 'דרך הנוטלים ידים לקנח את שפתם בידים טופחות'". וביאר בפסקי תשובות⁶, שחלק הסט"א חל רק על המים שנשפכו מאצבעותיו.

האם להסיר המים מעל השולחן?

בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן⁷ פסק: "מים אחרונים אין נוטלין על גבי קרקע אלא בכלי, מפני רוח רעה ששורה עליהם כשהם על גבי קרקע. ואם אין לו כלי, נוטל על גבי עצים דקים וכיוצא בהם, והוא הדין כל דבר שחוצץ בינם לקרקע, אפילו רצפה, שאין רוח רעה אלא על גבי קרקע".

לכאורה לפי זה, אין סיבה להסיר מן השולחן את הכלי שנטלו לתוכו לקראת ברכת המזון, שהרי אין בו רוח רעה (שלא כנהוג לגבי מי נטילת ידיים שחרית).

אמנם למעשה כתב בקצות השלחן⁸: "ובכף החיים על שו"ע⁹ הביא מכף החיים פאלאג'י¹⁰ שטוב להסיר הכלי עם מים האחרונים מהשולחן בשעת ברכת המזון, וכן נוהגין".

מכיוון שבכף החיים למוהר"ח פאלאג'י, לפני כן באותו סעיף, מתיר¹¹ במקום צורך ליטול לתוך כלי אכילה ריק, הרי שסובר שאין כלל חשש רוח רעה בעוד המים בכלי, כפשטות לשון אדה"ז, ומה שכתב להסיר את הכלי, הוא רק מצד כבוד הברכה (כמו שכתב בפשיטות בשו"ת יביע אומר¹², הובא בס' הלכה ברורה כאן¹³) כיוון שסוף סוף זהו חלק הסטרא אחרא¹⁴.

הסרת כלים ריקים מהשולחן

אחד מעשרת הדברים שנאמרו ב'כוס של ברכה'¹⁵, הוא: "עיטור". אחד הפירושים ב'עיטור', הוא: "רב חסדא מעטר ליה בנטלי", דהיינו היה מניח סביבו כוסות מלאים של יין, כעין עטרה¹⁶.

וכתב בהגהות תפארת שמואל על הרא"ש שם¹⁷: "נ"ב: והאי עיטור נראה לי אפילו מאי דלא עבידנא האידנא, מכל מקום לא עבדינן היפך נגד מה שעשו חכמים הראשונים, ומשום הכי נראה דלא יאי עבדי אותן שמניחין הכלים ריקים עומדים על השלחן בשעת ברכת המזון. נהי נמי דלא מעטרינן להו, וכי בעבור זה עבדינן איפכא?! וכן שמעתי, שגדולים היו נזהרים בזה¹⁸ שלא להניח שום כלים ריקים בשעת ברכת המזון, נראה לי".

___________________________________

1)    בסה"ש תש"ב ס"ע 92: רצו להגיש מים אחרונים בכלי של כסף, ומיאן כ"ק אדמו"ר שליט"א, וסיפר: פעם שאל אדמו"ר האמצעי אצל כ"ק רבינו הזקן, מה יהיה עניין מים אחרונים לעתיד לבוא, כיוון שאז יתקיים "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ"? וענה כ"ק רבינו הזקן, שהמים אחרונים אז יהיו עבור אלה שעסקו בעניני העולם בטהרה. וסיים [כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ]: אז יוכלו להיות מים אחרונים בכלי של כסף" (תרגום מאידיש).

2)    כזהירות מחשש 'שרוייה'. ראה סה"ש תש"ג ס"ע 64.

3)    ספר המנהגים עמ' 22, מ'היום יום' ד' כסלו.

4)    סי' מג בבדי השלחן ס"ק י.

5)    דף פג ע"ב.

6)    ס"ק ז והערה 28, גם בשם הכף החיים ס"ק ט, ומתפלא על דברי הבן איש חי פ' שלח אות ח וכף החיים סוף ס"ק א, שמסתייגים מהנהגה זו לנקות במים את שפמו ושפתיו כי הרי שורה רוח רעה על המים, בניגוד לגמ' ורש"י הנ"ל.

7)    סי' קפא ס"ב.

8)    סי' מג, בבדי השלחן ס"ק י.

9)    ס"ק ח.

10)  סי' כה אות ג.

11)  מס' עיקרי הד"ט סי' ט אות טו"ב, הובא בכף החיים (הרגיל) שם.

12)  ח"ה חאו"ח סו"ס ב.

13)  בבירור הלכה ס"ק ח. ומש"כ שם שזה שלא כמ"ש הקצות השלחן להחמיר בזה, איני רואה מדוע לא יפרש גם את דעת קצות השלחן כטעם מוהר"ח פאלאג'י שהוא מקורו. וכ"כ בשו"ת אור לציון (ח"ב פ"א אות ו) שציין שם. ובס' רבבות אפרים שציין שם (ח"א סי' יב) שמחמיר בזה, לא נכנס כלל להבדל שבין מי נט"י שחרית למים אחרונים לענין רוח רעה. והוא כדעת הפסקי תשובות הערה 24 שהטעם הוא בק"ו ממה שאין מותירים כלים ריקים על השולחן בברהמ"ז, כש"כ מים אלו שיש בהם רוח רעה, הרי שבלא רוח רעה אין צורך להסירם.

14)  כמ"ש בזהר פ' תרומה, ח"ב דף קנד ע"ב, ובכף החיים ס"ק א, ו ועוד.

15)  ברכות נא, סע"א.

16)  וראה בתורה תמימה, דברים, פרק לג הערה ע.

17)  פ"ז סי' לה אות ל, הובא בברכי יוסף סי' קפג ס"ק א ובשערי תשובה שם ס"ק א.

18)  בספר 'קב הישר' (ספר מוסר) לבנו של בעל התפארת שמואל, מוהר"ר צבי הירש קיידינובר, סוף פרק סד, כתב שמהרש"ל הזהיר על זה, שלא יעמיד שום כלי ריקן על השולחן בשעת ברכת המזון אלא רק כלים מלאים. וזאת ע"פ הזוהר פ' לך לך (ח"א דף פח,א) שאין הברכה שורה על כלי ריק, אלא דווקא מלא אפילו מעט.