בפרשתנו מופיעה מצוות כיסוי הדם של חיה או עוף שנשחטו: "וְאִישׁ אִישׁ... אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר". מצוות כיסוי הדם זוכה למעמד חשוב בגמרא (במסכת חולין). שם נכתב שהכיסוי צריך להיעשות ביד, בדרך כבוד, ולא ברגל.
הגמרא שואלת "וכי דם, קדושה יש בו?", ומסבירה: "שלא יהיו מצוות בזויות עליו". הצורך לכסות את הדם בדרך מכובדת אינו מפני מעלה מיוחדת של הדם, אלא מפני שזו מצווה. במסכת שבת נאמר כי כאן יש יסוד לכל המצוות: "אבוהון דכולהו – דם" (=הדם – 'אב' לכל המצוות). מכיסוי דם למדים שאת כל המצוות יש לעשות מתוך כבוד.
מניעת אכזריות
מדוע מצוות כיסוי הדם דווקא נבחרה ללמד על כל המצוות, שיש לעשותן בדרך מכובדת? הלוא אי-כיסוי הדם אינו נמנה עם העבֵרות החמורות, והנמנע מהכיסוי עובר על ביטול מצוות עשה בלבד. איך ייתכן שהאיסור על ביזוי מצווה, כדוגמת הדלקת נרות המנורה בבית-המקדש, יילָמֵד ממצוות כיסוי הדם?
ה'חינוך' מסביר את הרעיון העומד מאחורי כיסוי הדם. לדבריו, מצווה זו נועדה לבלום את מידת האכזריות שבאדם מלהתפרץ: "קצת אכזריות בנפשנו לאכול הבשר והנפש [הדם] נשפך לפנינו... ראוי לנו לכסות הנפש [הדם] ולהסתירו מעין רואיו טרם נאכל הבשר". לכן יש לכסותו.
דם קרבנות
על-פי ההסבר הזה מתבקשת שאלה גדולה: ההלכה היא שמצוות כיסוי הדם חלה על שחיטת חיה או עוף בלבד, ולא על שחיטת בהמה. והלוא בשחיטת בהמה ניקָז דם רב יותר מבשחיטת עוף או חיה; ואם יש להסתיר את הדם כדי למנוע אכזריות – מדוע אין ציווי לכסות את דמה של הבהמה?
התשובה היא שמצוות כיסוי הדם אינה חלה על קרבנות אלא על שחיטת חולין בלבד, שכן דם הקרבנות נועד להזיה על המזבח ואין לכסותו. ומכיוון שרוב הקרבנות הם בהמות, לא רצתה התורה לחלק בין קרבנות ובין חולין, ופטרה את הבהמות מכיסוי הדם.
איפה הלהט
עתה יובן מדוע מצוות כיסוי הדם היא 'אב' לכל המצוות. הדם מייצג את החום והלהט. מלמדת אותנו התורה שיש להפנות את החום הזה לעבר ענייני הקדושה, שזה עניינה של התזת הדם על המזבח. לכן הדם הוא 'אב' לכל המצוות, כי ההתלהבות בקיום המצווה היא הבסיס לכל המצוות.
וכאן יש הבדל בין דם בהמה לדם חיה ועוף: דם בהמה מסמל את ענייני הקדושה, ואז אין לכסות את הדם, את ההתלהבות, אלא להפך – להוסיף בה, כדי שענייני התורה, התפילה וקיום המצוות ייעשו מתוך חיוּת ולהט. אולם כאשר מדובר בהתלהבות בענייני חולין, יש לכסות את הדם בעפר. פעולה זו מסמלת התבטלות וצמצום ההתלהבות והלהט, כדי שענייני החולין לא יגררו את האדם למקומות בלתי-רצויים.
(תורת מנחם תשמ"ו, חלק ג, עמ' 556) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
