חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:34 זריחה: 6:31 ה' בתשרי התשפ"א, 23/9/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מקומו של הארון
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1413 - כל המדורים ברצף
לא בילוי אלא מפעל-חיים
יש חדש
הכניסה אל המקדש הפרטי
הארון
כדאי לסבול
האם יש לב
רבי אחד בלבד
מקומו של הארון
'רבי יעקב' של בית-שאן
ברכת 'ישתבח'

אחד מכלי המקדש החשובים ביותר הוא הארון, שעמד בקודש-הקודשים. אולם בבית השני לא היה הארון, כפי שהגמרא אומרת (יומא כא,ב): "חמישה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני, ואלו הן – ארון וכפורת וכרובים, אש, ושכינה, ורוח הקודש, ואורים ותומים". הדבר מעורר תמיהה גדולה: האם ייתכן שהיה חסר בבית-המקדש השני אחד ממרכיביו החשובים והעיקריים?

התשובה לשאלה זו רמוזה בדברי הרמב"ם בהלכות בית הבחירה. בפרק הרביעי, שבו הוא מפרט את מבנה הבית, הרמב"ם כותב: "בעת שבנה שלמה את הבית, וידע שסופו ליחרב, בנה בו מקום לגנוז בו הארון, למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות. ויאשיהו המלך ציווה וגנזו במקום שבנה שלמה" (והרמב"ם מאריך בזה עוד).

המקום הנסתר

דברים אלה מעוררים כמה שאלות: ראשית, הלוא ספר הרמב"ם הוא ספר הלכות, מהי אפוא המשמעות ההלכתית של כל הסיפור הזה? שנית, אם אמנם נחוץ לספר מה נעשה בארון, מן הראוי היה להביא את הדברים בפרקים הקודמים, כאשר פורטו הלכותיו של הארון, ולא בפרק הרביעי, שבו מדובר על מבנה המקדש עצמו!

אלא בזה הרמב"ם מבקש ללמדנו דבר גדול וחשוב במבנהו של בית-המקדש. כאשר נבנה הבית נקבע מלכתחילה שיהיו לארון שני מקומות בבית-המקדש – אחד, מקום גלוי, על אבן השתייה, בקודש-הקודשים; והשני, מקום גנוז ונסתר, תחת קודש-הקודשים ("במטמוניות עמוקות ועקלקלות"). נמצא שגם המקום הזה, שבו נגנז הארון, הוא מקומו של הארון מלכתחילה, וכך נבנה הבית בידי שלמה המלך.

מכאן עולה שגניזת הארון בימי יאשיהו איננה פעולה של בדיעבד או באין ברירה, אלא כך נקבע מלכתחילה, שיש בעבור הארון עוד מקום, במטמוני האדמה, תחת המקדש. לכן מדגיש הרמב"ם שהדבר נעשה בידי שלמה המלך "בעת שבנה" את הבית, כאשר "ידע שסופו ליחרב" – שכן הדבר מוכיח שמקום הסתר נתקדש מלכתחילה להיות מקומו של הארון, כחלק מקודש-הקודשים.

על-פי זה מובן גם מדוע הרמב"ם מוסיף ומציין שגניזת הארון הייתה על-ידי יאשיהו המלך: אותו זמן לא היה עת החורבן, ובית-המקדש לא היה כלל וכלל בסכנה (כידוע עד כמה היה תוקף יד ישראל בימי יאשיהו). נמצא אפוא שהכנסת הארון למקום גניזתו הייתה מעין הכנסת הארון לקודש-הקודשים על-ידי שלמה – הכנסתו למקומו המיועד לו.

'עמוק עמוק'

דבר זה מסביר מדוע בית המקדש השני לא היה חסר דבר מעיקרי בניין הבית, שכן אף הארון היה במקומו, אלא שהוא היה במדורו הגנוז, שנועד לכך מלכתחילה.

עתה יובן עוד, ששלושת בתי-המקדש אינם שלושה בניינים נפרדים, אלא בעיקרם הם בית אחד, שנבנה מחדש. כבר בבניין הבית הראשון נקבעו דברים הנוגעים לבית השני ולבית השלישי, וחלק ממנו (מקום הארון הגנוז במעמקי האדמה) נצחי וקיים לעד.

במקדש לא היה יכול להתרחש חורבן, שכן לא ייתכן שתהיה לאומות העולם שליטה בבית המקדש, ביתו של הקב"ה. החורבן קרה מפני שבעת בניינו נקבעה בו האפשרות הזאת, כדי שתהיה ירידה לצורך עלייה, עד העלייה הגבוהה ביותר, בבית המקדש השלישי, שיהיה 'בניינא דקוב"ה'. הדבר רמוז בלשון הרמב"ם: "מטמוניות עמוקות" – יש כאן סוד עמוק, בבחינת "עמוק עמוק מי ימצאנו" (קוהלת ז,כד), שעל-ידי הירידה דווקא, שממנה באים לידי עבודת התשובה, ייבנה הבית השלישי במהרה בימינו, על-ידי משיח צדקנו (ראו לקוטי שיחות כרך כא, עמ' 156).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)