הלומדים משלימים
"ועשו ארון עצי שיטים, אמתיים וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו" (שמות כה,י). מידותיו של הארון אינן שלמות, כדי ללמדנו שלצורך השגת השלמות דרושה עוד מחצית, והיא – לומדי תורה ומקיימיה. בלעדיהם אין התורה אלא חצי דבר.
(שפתי כהן)
לב נשבר
האמות שבמידת הארון חצויות ואינן שלמות, לפי שבעלי התורה, שעליהם הארון רומז, צריכים להיות בעלי לב נשבר ונדכה. נוסף על כך שלימוד התורה צריך להיות מתוך התבטלות, הרי "אין מוסרים רזי תורה אלא למי שליבו דואג בקרבו".
(ספר המאמרים תרפ"ז-פ"ט)
רמז לעליונים
כל כלי המקדש וצורת עשייתם רומזים לדברים גדולים ועליונים, כדי שמתוך מחשבתו של האדם בהם, יהיה מושפע מהם לטובה.
(ספר החינוך)
בזכות הילדים
"ועשית שניים כרובים" (שמות כה,יח). מפרש רש"י: "כרובים – דמות פרצוף תינוק להם". הכרובים סככו בכנפיהם על הארון, שבו היו מונחים הלוחות. ללמדנו שקיום התורה שבארון תלוי ב'כרובים', בתינוקות של בית רבן, הלומדים תורה ומתנהגים ברוחה. ילדים וילדות אלה סוככים על התורה ומבטיחים את המשך קיומה.
(הרבי מליובאוויטש)
שלמות בכול
"והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה... ופניהם איש אל אחיו" (שמות כה,כ). תלמיד חכם ושומר תורה חייב להצטיין בהתנהגותו בכל התחומים. עליו להיות בבחינת "פורשי כנפיים למעלה", נזהר במצוות שבין אדם למקום, ובו בזמן להיות בבחינת "ופניהם איש אל אחיו" – נזהר בדברים שבין אדם לחברו.
(עוללות אפרים)
להבין כפשוטו
"ארון העדות" (שמות כה,כב). התורה נקראת 'עדות', ללמדנו כי כמו שהעדות ראוי שתובן כפשוטה, כך את תורת השם ומצוותיה יש להבין כפשוטן, ולא לעשות להן פירושים שונים, לומר שיש בהן תנאי או זמן מוגבל שלא נזכר בהן.
(ספר העיקרים)
קמח ותורה
"ועשית שולחן" (שמות כה,כג). הארון והשולחן נזכרים בתורה זה אחר זה, ללמדנו ש"אם אין קמח אין תורה" ו"אם אין תורה אין קמח".
(שפתי כהן)
שלושת העמודים
בהוראות לעשיית כלי המקדש התורה מציינת בתחילה את עשיית הארון, אחר-כך את השולחן ובסוף את המנורה. כי הארון עניינו תורה, השולחן – גמילות חסדים, והמנורה – תפילה. זאת על-פי מאמר חז"ל (ברכות ח,א): "כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבניי מבין אומות העולם".
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
