נושאים נוספים
	התקשרות גליון 1018 - כל המדורים ברצף
	שנת העיבור מתקנת את העבר
	צורך והכרח להוסיף בזירוז הגאולה
	הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו
	פרשת משפטים
	הלכות ומנהגי חב"ד

הצצה אל כמה מהנהגותיו של הרבי, מאלה שנראו ברבים * יומן הנהגות משבת קודש כ"ף מנחם-אב תשכ"ו * האם לשנות נוסח תפילה, ומה לגבי זמן התפילה? * היכן וכיצד אמור לעמוד הנואם בבית כנסת? * על חשיבות קיום סעודת עניים בחתונה * הוראות בענייני הלכה ומנהג ועל... רבנות

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

הנהגות כשליח-ציבור

כ"ף מנחם-אב – יום פטירת אביו של הרבי הרה"ג הרה"ח המקובל רבי לוי יצחק זצ"ל – חל בשנת תשכ"ו בשבת-קודש. כדרכו, עמד הרבי כשליח-ציבור בתפילות השבת. הרה"ת ר' נתן שי' וולף, מתמימי 770 באותם ימים, רשם כמה מהנהגותיו של הרבי באותה שבת:

"ב'לכה דודי', בעת אמירת 'בואי בשלום' מסתובב הרבי לצד שמאל. ב'בואי כלה' מכופף את עצמו לצד ימין. 'בואי כלה' (הב') – לצד שמאל;

"ב'בואי כלה שבת מלכתא' מסתובב בחזרה גם מצד שמאל – [כלומר: עושה סיבוב שלם – תחילה חצי סיבוב מצד שמאל, ושוב מצד שמאל חזרה ל'עמוד'], ואומר המילים בשקט 'בואי וכו' מלכתא' וקצת בכריעה. 'לכה דודי לקראת כו'' בקול.

"את 'מזמור שיר ליום השבת' ו'ה' מלך גאות' אומר ברציפות ללא הפסק ביניהם.

"ב'ברוך אתה כו'' שאחר 'ויכולו השמים' – לא כרע הפעם [אף שבפעם קודמת שהיתה קביעות כזו כן כרע].

"תפילת שחרית

"בעת הוצאת ספר-תורה היה הסדר כך:

"ב'שמע ישראל' הרים הספר-תורה בשתי ידיו גבוה קצת, ב'אחד אלוקינו' קצת פחות, וב'גדלו לה' איתי' עוד פחות. אחר אמירת המפטיר נשאר הרבי על הבימה ואמר 'יקום פורקן', אותו גמר בקול 'עם כל ישראל אחיהם ונאמר אמן'.

"'אב הרחמים', ו'אשרי' גמר בקול. בסוף אשרי נטל את הספר-תורה ואמר 'יהללו' בקול, והרים הספר-תורה (גבוה) קצת.

"את המשניות מהקטע 'נפל לתוכה יין וכו'' אמר בקול; אחר משנת 'ר' חנניא בן עקשיא' מעביר ידו על מצחו פעם יד שמאל (בליל שבת-קודש), ופעמים (שחרית ומנחה) יד ימין.

"מנחת שבת-קודש:

"למנחה עלה לתורה, אחר הגבהת הספר-תורה ניגש לעמוד ואמר הקדיש לאט לאט".

לא לשנות נוסח התפילה

בחודש כסלו תשד"מ פנה לרבי הרה"ג הרה"ח ר' מרדכי הכהן גוטניק (כיום אב"ד מלבורן) אשר שימש רב בבית כנסת, בשאלה האם לשנות את נוסח התפילה בית הכנסת מהנוסח בו היו נוהגים להתפלל – לנוסח האר"י, וציין שהדבר ביכולתו. הרבי הפנה אותו לרב, והוא פנה להרה"ג הרה"ח ר' זלמן שמעון דווארקין (ע"ה) שהפנה אותו חזרה אל הרבי.

בהתוועדות י"ט כסלו של אותה שנה דיבר הרבי אודות אמירת 'הריני מקבל' ו'אך צדיקים'. בתוך הדברים הזכיר שבעת ששיגר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ את שלוחיו הראשונים למרוקו ותוניס, הבהיר להם שאין להם לנגוע ב"מנהג אבותינו בידינו" בנוגע לנוסח תפילתם, לבד מאלה שייאותו לעשות כן לאחר זמן מדעת עצמם [התוועדויות תשד"מ כרך א' עמ' 683-682 ובלקוטי שיחות כרך כה עמ' 376].

מאוחר יותר, אישר הרבי להר"מ גוטניק הנ"ל, שבדבריו בהתוועדות התכוון גם לענות על שאלתו הפרטית ('נתיבים בשדה השליחות', להרה"ג ר' לוי יצחק רסקין לונדון, כרך א' עמ' לא).

שינוי זמן תפילה

לקמן תוכן דברים שנרשמו על-פי דברים שסיפר רב קהילה במקום מרוחק, שמתוקף תפקידו היה לו שו"ת עם הרבי (בלתי מוגה כלל):

שאלה: כמה מהמתפללים מבקשים לשנות זמן התפילה שמתחילה זה שנים רבות בשעה 6:00 (או 6:30) בבוקר, לשעה 8:00. אחרים טוענים לעומתם שהדבר ימנע מהם תפילה במניין, כי עליהם להגיע בשעה מוקדמת לעבודה. ושאלתי מה לעשות?

מענה: מהנכון שלא לשנות את זמן התפילה מהנהוג עד עתה, ואלו הרוצים להתפלל אחר כך – יעשו כן באופן שלא ייפגע במניין שעד עתה. ולכן, יבואו על כל פנים לשמוע קדושה ועניית אמן יהא-שמיה-רבא, וכו' – ואחר כך יתפללו כרצונם.

לזכרון הנשמה

כך כתב הרבי באחת השנים לסופר החסידי ר' צבי מאיר שטיינמץ (כנראה לאחר שהודיע אודות פטירת יהודי מסוים שעמו עמד בקשר):

ההנהגה במשך הי"ב חדש על פי הנדפס בקונטרסי יוד שבט וב' ניסן הידועים – מהנכון שידפיסו יו"ח [=יוצאי חלציו] שי' של הנפטר לז"נ [=לזכרון נשמתו] ענין שיולמד ברבים

אזכיר עה"צ להנ"ל [=על הציון להנזכר לעיל].

פנים לתורה

בשנת תשל"ג ארגנו בשכונת קראון-הייטס מסיבת 'צאתכם לשלום' לכבוד האורחים יוצאי גרוזיה שהגיעו לשהות בד' אמות של 'בית חיינו';

על הדיווח שהוכנס לרבי, ציין הרבי בין השאר (מצורף צילום כתב-יד-קדשו):

1) נת' ות"ח [=ותשואות חן].

והעיקר – על העיקר: סידור [הצאתכם לשלום] וכו'.

2) משמע מהמצו"ב [=מהמצורף-בזה] – שהסדר שהנואם אחוריו אל ההיכל כו'.

ומובן שכדאי לסלקו להצדדים.

סעודת עניים

ביום שני כ' אדר תשכ"ט נכנס אחד מחשובי אנ"ש שבנו עמד להתחתן באותו יום. הלה היה לבוש בבגדו הרגיל, והרבי פנה אליו ושאלו, האם כך (כלומר בבגד כזה) יכתבו את התנאים?!

אחר-כך הורה שיש לסדר 'סעודת עניים'. ומכיוון שהיום כבר מאוחר [=ולא ארגנו את הדבר מראש] יש לדאוג שבמשך יום השבת-קודש או במוצאי שבת-קודש תסודר סעודת עניים והם – המחותנים – בעצמם ישמשו את העניים, ומסר לידי אבי החתן שלושים וששה דולר [כהשתתפות?].

לאחר-מכן נכנס אבי הכלה, וגם לו אמר הרבי כנ"ל, וגם נתן לו כסכום הנ"ל.

(הרבי מסר להם גם את סידורו [באמרו], שמסדר-הקידושין יוכל לומר מתוכו את ברכת-האירוסין וכן (החתן ואביו) יברכו מתוכו "ברכת המזון").

תפקידם של רבנים

עיקר תפקידם של רבנים הוא – לא רק להשיב על שאלות בעניני הלכה, אלא גם (ובעיקר) לעורר את הקהל שידעו שיש מה לשאול בענין פלוני, שהרי מפני גודל ה"עם-ארצות" ישנם כמה-וכמה שאינם יודעים כלל שבענין זה ישנה שאלה כלשהי!

כך קובע הרבי בהתוועדות שבת-קודש פרשת וישב כ"ף כסלו תשד"מ (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמ' 672).

חובת הדיווח!

לאחרונה נחשף פתק בכתב-יד-קדשו של הרבי, בו נאמר:

בקש שיכתבו שלא ע"ד [=על דרך] הרגיל כלל מכ' [=מכתב] ליובל רבנותו של [=רב מסוים] כו' ומלאו בקשתו "ולכאורה" הי' [=היה] עליו להודיע מההמשך וכו'.

פיענוח הדברים:

ככל הנראה נכתב הפתק לאחד מחשובי השלוחים (או עסקני חב"ד), שביקש שהרבי יכתוב מכתב מיוחד לאישיות רבנית; והרבי מילא בקשתו. אולם אחר-כך הביע את פליאתו: מדוע לא דיווח השליח הנ"ל לתוצאות המכתב, ותגובת האישיות שלכבודו נכתב הנ"ל...