קודם ירידתו של יעקב למצרים שלח לשם את יהודה "לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה". מפרש רש"י: "לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה". מכאן שאבותינו למדו תורה, כדברי המדרש: "מימיהם של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם. היו במצרים – ישיבה עמהם".
אולם הלוא מהותו של מעמד הר-סיני היא מתן התורה, וכך היום הזה נקרא – מתן תורה. אם עוד בהיותם במצרים כבר הגו בני ישראל בתורה, מה נתחדש במתן תורה?
לא ליחידי סגולה
התשובה היא שאמנם גם במצרים למדו בני ישראל תורה, אך היא הייתה נחלתם של יחידי סגולה. כך אפשר גם לדייק בלשון חז"ל: "מימיהם של אבותינו" – האבות הם שלמדו את התורה, אך לא המון העם. גם בקרב המצרִים, להבדיל, הייתה קבוצת חכמים מובדלת, שנקראה חרטומים, והיא הגתה בחכמות רבות.
במתן תורה ניתנה התורה לכל ישראל, וגם ניתנה לכל יהודי היכולת להבינהּ, גם אם לא נתברך בכישורים שכליים מיוחדים. החידוש שנתחדש במעמד הר סיני הוא שחובת לימוד התורה הוטלה על כל יהודי, מ"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך ושואב מימיך". אפילו 'עם הארץ' חייב בתלמוד תורה, לפחות "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית".
במצרים לא ידעו
קודם לכן התורה לא הייתה נחלת העם כולו. הוכחה לכך יש למצוא בסיפור המדרש שכאשר עשה משה את הפסח באו אליו בני ישראל וביקשו לאכול מפסחו, והוא דרש מהם שימולו את עצמם. אם הכול למדו תורה, כיצד ייתכן שלא נימולו?
אי-אפשר לטעון שהם ידעו את חובת המילה ובכל-זאת סירבו להימול. הלוא התורה כותבת: "וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה". אלא ברור שלא היו מוּדעים למצוות מילה מפני עול השעבוד. מכאן שבאותו זמן לא הייתה התורה נחלת הכלל.
לא כמו החרטומים
וזה החידוש שנתחדש במתן תורה, שהתורה איננה נחלתה של קבוצה נבחרת, אלא של כל יהודי. כל הנשמות, עד סוף כל הדורות, נכחו במעמד הר סיני, ככתוב "אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם... וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה". וכשם שבמתן תורה נצטוו כל בני ישראל ללומדה מתוך הבנה, כך מוטלת חובה גם היום על כל יהודי ללמוד תורה.
ותלמידי החכמים – אל להם לנהוג כמו החרטומים, שהסתירו את חכמתם מפני ההמון, אלא לקיים את פסק הרמב"ם: "מצוות עשה של תורה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים". כלומר, יהודי שזכה ללמוד עניין בתורה נדרש לשתף בידיעות האלה כל יהודי שביכולתו ליצור עמו מגע ולהפיץ את התורה ככל יכולתו, ובאופן שהלימוד יביא לידי מעשה.
(התוועדויות תשמ"ג, כרך ב, עמ' 894, 930) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
