דברים קולעים ומרשימים שכתב רב קהילת חתם-סופר בניו-יורק מזווית מבטו על מנהיגותו של הרבי * "תעסוק בדברי קודש" הורה הרבי לתלמיד בית ספר למלאכה שהפך למעצב ארונות-קודש בעל שם עולמי * ד"ר ישראל תמרי מעלה זיכרונות על פגישותיו עם הרבי: איך כשנה לפני הולדת בתו התבשר על השמחה הקרובה, ובאיזו הזדמנות כינה אותו הרבי 'רופא ידיד' * לרגל יום הבהיר י"ד כסלו
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
אשר יצא ויבוא לפניהם
להלן ציטטה מתוך הספר 'סגולת אש"י' (חלק ראשון, בני ברק תשמ"ב) מאת הרב אברהם שלום ישעי' סג"ל וויעזעל, רב חוג-חתם-סופר קיו-גרדן-הילס, ניו-יורק (לפני השואה שימש כרב בעיירה קליענפסט בהונגריה), עמ' קל-קלא:
"וכשאנו מתבוננים במעשיו מלאי מסירות הנפש של הרבי מלובביץ בזמננו וגלוי דעתו בפומבי בכל העניינים הנחוצים, הנוגעים לכלל ישראל, ללא חת וללא מורא מכל איש, בלי שום פניה עצמית - אנו רואים שמידת מסירות הנפש עבר אליהם בירושה מדורי דורות שנשתרש בהם משלשלת הארוכה של אדמור"י לובוויץ שכולם הצטיינו במסירות נפשם לעמם ודתם.
"אני מתרשם בכל פעם מפעולותיו האמיצות של הרבי מלובוויץ שליט"א שהוא גדול בתורה בחכמה ובכל המדעים, הוא משים לב לכל העניינים העומדים ברומו של עולם ומביע דעתו והשקפתו בדעת צלולה וזכה, כל רוחות שבעולם לא יזיזו אותו מהחלטותיו, לא יכיר פנים ולא יפלה בין יהודי ליהודי, אף יהודי שהתרחק מדרכי התורה לא יוציאו מכלל ישראל שכל עוד נשמתו בו אין לנו רשות להתייאש ממנו ויש עוד תקוה שיחזור בתשובה.
"...השקפתו של הרבי מלובוויץ, הוא שיש לקרב את הרחוקים, שלא להתייאש מאברים המדולדלים שבישראל, ואם מסיבות שונות נתבוללו ונטמעו בין הגויים נפשות ערטילאות אלו, עלינו חובה, לקרבם ולהטותם מדרך עקלקלותם, להשפיע עליהם ולהחזירם למקורם ושרשם. הניסיון מורה לנו שהרבה הצליחו ועלה בידם להכניסם תחת כנפי השכינה, ואף אלה שניתקו כל קשר עם הכלל ישראל, מצאו דרכם למורשת אבותם וקבלו עליהם עול מלכות שמים ומצוות. כמה וכמה בנות ישראל הצילו מחיי חומריות.
"כל שאיפתו ומגמתו של הרבי מלובוויץ הוא להיות קשור בכל נימי נפשו ולבו עם הכלל ישראל, הוא ממאס בחיי העולם הזה, הוא עומד על משמרתו, ולעולם לא יעזוב את ביתו, הוא ממשיך בעבודתו הקדושה בלי הפסק, בימי הקיץ בזמן שכולם נסים בין ההרים לנופש וחופשה, הוא יישאר על מקומו... לא ידע מנופש ושביתה - גורלו של [כל אחד מבני] עם ישראל חרותים על לוח לבו, בכל רגשי לבו הוא קשור בעבותות אהבה לעמו ולמדינתו, הוא מביע דעתו על כל מאורע ומאורע שיקרה בארץ ישראל, ומגיב בכובד ראש על כל תנועה ועל כל צעד ושעל"... (עד כאן ניתן להעתיק).
על משמרת הקודש
כבר בגיל צעיר נמשך פנחס לחיאני (כיום בעלי "פיניש רהיטים") לעבודה בעץ. שעות רבות היה יוצר ומגלף בעץ. בהיותו נער היה זה עבורו תחביב, וכשבגר עודד אותו אביו להפוך את הכישרון למקצוע. מאחר והאב רצה שיבחר באפיק מסורתי, שלח אותו ללמוד בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.
בשנה האחרונה ללימודיו זכה לחיאני, כתלמיד מצטיין, לנסוע עם כמה מחבריו לניו-יורק, לחצר הרבי מליובאוויטש. ביום ראשון, עמד לחיאני בתור לחלוקת הדולרים, וכשהגיע תורו הוצג כתלמיד בבית הספר למלאכה במגמת נגרות. הרבי ברכו והורה לו "תעסוק בדברי קודש". "רק לאחר כמה שנים הבנתי את הברכה" אומר כיום לחיאני (לפי 'מקדש מעט' גיליון 5 (תמוז תש"ע) עמ' 9).
מסר לרופאים
ד"ר ישראל תמרי (כיום מראשי המרכז הרפואי ע"ש וולפסון בחולון) שימש כראש מחלקת לב וצנתורים בבית הרפואה של אוניברסיטת פ. הילס. להלן סיפורו (על פי רשימת הרה"ת ר' יצחק יהודה שי' רוזן):
"פעם הגיע לצנתור הרב ק. כשניגשתי לטפל בו – על פי הנוהל הרגיל צריכים להניח על המטופל בגד של עופרת (שהנו כבד מאד וגורם להזעה) – אמר לי הרב ק. כי עדיין לא ניתן להתחיל בטיפול. אני שואל לסיבה והוא משיב, כי הרבי [מליובאוויטש] הורה שהטיפול יתבצע בנוכחות ד"ר רזניק, בתור 'רופא ידיד'.
"אף הלה אינו קרדיולוג ולא מומחה לצנתור, ולמרות שהרופאים מסביבי (גויים) טענו ש'לא בא בחשבון', נתתי את הסכמתי. בסופו של דבר אני הייתי המנהל, וכך נהגתי. המתנו לבואו של ד"ר רזניק. הרב ק. נאלץ להמתין בשכיבה כשעה ורבע עד שהגיע ד"ר רעזניק והתנצל על האיחור. נגשנו לעבודה, ובינתיים התיידדנו. כנראה שהרב ק. דיווח לאחר מכן לרבי, ואני הוזמנתי להגיע אל הרבי. התארחנו אני ומשפחתי אצל הרב ק. בזמן ההתוועדות בשבת ישבתי מאחור בסמיכות לרבי. בפעם אחרת שהייתי בהתוועדות הרבי בי"ט כסלו, התרחקתי מעט, שכן הבנתי שאמורים להגיע אורחים מכובדים נוספים, אולם מזכירו של הרבי, הרב בנימין קליין שי', ניגש אלי והחזיר אותי לשבת קרוב יותר אל הרבי.
"בשתי הפעמים הראשונות שנכחתי בהתוועדות דיבר הרבי אודות רופאים. פעם אחת היה זה בחודש אייר. הרב קליין אמר לי שהוא סבור שהשיחות הללו הם בעקבות נוכחותי בהתוועדות. לא האמנתי, טענתי שזה בלתי אפשרי. כאשר הגעתי פעם בהושענא רבה עם כל המשפחה, הכניס אותנו הרבי לסוכתו (שלא כמקובל) ואמר לי":
בטח זוכר אתה מה שאמרתי לך כמה פעמים, שברפואה חשובה רפואת הנפש לא פחות מרפואת הגוף, ודברים אלה היו מכוונים ועליך לזוכרם בכל עת.
בזכות נשים
"הרבי הוסיף וביקש:
"כשתראה את חותנך (הרב שלמה גורן) תמסור לו שאני רוצה לשמוע אודות חידושי-תורה שלו, ואל תשכח למסור הדברים.
"ברכה מיוחדת ברְכנו הרבי באותה הזדמנות: 'שהשנה תהיה אצלכם שמחה במשפחה'. ואכן בחודש תשרי תשמ"ח נולדה לנו בת, והרבי שיגר לנו ברכה לרגל הולדתה.
"כשסיפרתי את הדברים לחותני – סיפר לי הוא כי כשהיה שוהה ב'יחידות' ומשמיע לרבי מחידושיו, היה הרבי מתבטא: 'בשביל חידוש כזה צריכים לעמוד' (וכמה פעמים הרבי אכן נעמד...).
"לא ויתרתי גם על חלוקת הדולרים, ותמיד בעוברי היה הרבי מעניק לי דולרים עבור כל בני המשפחה, החותן והחותנת. פעם אחת, כאשר עברנו בפני הרבי ב'חלוקת דולרים' לפני שובנו לארץ, שררו ביני לבין אשתי חילוקי דעות לגבי החזרה: אני לא רציתי לחזור והיא כן. והנה – למרות שמעולם לא סיפרנו על כך לרבי –פונה אלי הרבי במפתיע ואומר לי:
"בזכות נשים צדקניות אתה ואני נצא מהגלות...".
"הייתי המום, והרבי חזר על דבריו שוב.
"זכיתי להתכבד בעליה לתורה ב'מניין' של הרבי. פעם, בהתוועדות, כשבני ישב על ברכיי, הפנה אלי הרבי את מבטו ואמר: 'הילד'. מיד מזגו לו כוס יין, והוא שתה אחרי שהרבי אמר לו 'לחיים'. כל העניין ארך כדקה וחצי, בעוד הרבי מביט כל העת עד שבני סיים לשתות...
"לא פעם נתבקשתי על ידי מטופלים לכתוב דיווח רפואי שייועד לרבי. כמה פעמים הפנה אליי הרבי מטופלים. אחד מהם, היה זה רב מפורסם מדרום-אפריקה, ביקש זאת בעקבות הוראה שקיבל מהרבי: 'להתייעץ עם ג' רופאים ועם ד"ר תמרי (נ.י.) שהוא רופא ידיד'. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
