חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:53 זריחה: 5:56 ט' בחשון התשפ"א, 27/10/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

נרות שבת מחוץ לבית / הדלקה לפני הזמן / מנהגי יום הולדת / קני המנורה
תגובות והערות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1005- כל המדורים ברצף
שלוחו כמותו – ממש!
הכול מתחיל בשליחות הראשונה
"המשך הגדול" תרס"ו
פרשת חיי-שרה
נרות שבת מחוץ לבית / הדלקה לפני הזמן / מנהגי יום הולדת / קני המנורה

הדלקת נרות שבת קודש חוץ לביתה

במדור 'ניצוצי רבי'1 הובא2 מענה של הרבי, שלא כדאי לאשה לקבל על עצמה להוסיף נרות בהדלקת נש"ק, מכיוון שכאשר תהיה מחוץ לביתם יהיה קשה לקיים זאת, ויש בזה בעיה של נדר, ע"כ. מאידך, עצם המנהג (במקור - להוסיף נרות לכל אחד מהילדים) רווח ביותר בין אנ"ש ובעם ישראל בכלל, ונזכר גם במכתב הרבי3.

והנה בס' שמירת שבת כהלכתה4 הביא שגם אשה הנוהגת להדליק מספר מסוים של נרות שבת, שבביתה אינה רשאית לפחות מהן (ובשעת הדחק תעשה התרת נדר בפני שלושה), אמנם כשאינה שובתת בביתה, המנהג הוא שאינה מדליקה אלא שני נרות בלבד5.

וכן כתב בס' 'לקראת שבת'6. וביאר שם הטעם שנהגו הנשים כן – נראה מפני שקשה להן בדרך בכל פעם להדליק הנרות כמו בבית, דפעמים אין להן נרות, ופעמים אין להן מקום היכן להדליקן, על כן קיבלו עלייהו דבמקום אחר אין מדליקין התוספת שמדליקין בבית, רק ב' נרות שהוא מעיקר המצוה כנגד זכור ושמור7.

ולכן צריך ביאור במענה האמור, דלכאורה גם אם אין מקבלים את מנהג הנשים דהוי "כאילו התנו", עכ"פ ניתן ללמד את האשה להתנות בעצמה מראש במפורש שמקבלת זאת רק "בלי נדר", ועכ"פ - שאינה מקבלת עליה זאת לזמן שתהיה מחוץ לביתה.

וכיוון שכאמור המנהג רווח ביותר, ולא ידועה ע"ז תגובה כלשהי ברבים, אולי יש כאן הוראה פרטית.

_____________________________

1)     ב'התקשרות' גיליון תתקנ"ח.

2)     מספר 'מנהג אבותינו בידינו' להרב גדלי' אבערלענדער, מונסי תשע"ב, עמ' יט הערה 111. ובס' שלחן מנחם (או"ח) ח"ב עמ' נט בהערה הובא מקובץ 'אור ישראל' (שעורכו הוא הרב הנ"ל) גיליון מח עמ' קסה, הוראה ביחידות "לזוג שביקשו להתחיל להדליק כמה נרות מיד לאחר נישואיהם בגלל העניינים והסגולות שיש בזה, אמר להם רבינו שלא כדאי הדבר..." עיי"ש.

3)     אג"ק חלק ל עמ' כח. שערי הל' ומנהג או"ח ח"א עמ' רסא / שלחן מנחם ח"ב עמ' נט.

4)     ח"ב פמ"ג ס"ג.

5)     ומציין לשערים מצויינים בהלכה סי' עה ס"ק יג, יסודי ישורון ח"ג דף קלה ד"ה נוהגים הנשים, וטעמם - שכך נהגו הנשים, והוי כאילו התנו, וציינו ע"ז כמה מקורות.

6)     להרב משה הכהן קאהן, ירושלים תשנ"ט, סי' ד סי"ז, משו"ת בית ישראל (סי' קמח). וכ' ששם הביאו ראיה לזה ממש"כ המג"א (סי' רסא ס"ק יג [וכ"פ אדה"ז שם ס"ז]): "ועתה נוהגים לומר מזמור שיר ליום השבת, ואפילו הכי אין מקבלין שבת, ועושין כל מלאכות עד ברכו, דמעיקרא הכי קיבלו עלייהו" עכ"ל, וה"ה בזה אמרינן דמעיקרא הכי קיבלו עלייהו.

7)     ודן שם כשנמצאים כמה שבועות במקום אחד, דמסתבר שדינן כמו בבית. ומאידך הביא מספר 'הלכות למעונות הקיץ' (להרה"ג רי"ד הארפנס, פ"ז), שאם שוהים באכסניא כמה שבועות – מדליקין רק ב' נרות, אבל אם שוכנים במעונות הקיץ במשך כל הקיץ [=חודשיים] דינן כמו בבית.

הדלקת נש"ק מוקדמת

ב'תשורה' (וואלף, כב סיוון תשע"ב) עמ' 35, מסופר על אישה חשובה מאנ"ש שעסקה במבצע נש"ק עם נשים סיעודיות, "והייתה מדליקה עמם את נרות השבת, גם אם השעה הייתה מוקדמת לפני שבת קודש. כשעה וכשעתיים לפני כניסת השבת.

"במשך הזמן יצאו עוררין... על נוהגה, ואמרו שאין זה ראוי ומתאים, וכי עלול לצאת מכך קלקולים. הדיבורים הללו גרמו לה עגמת-נפש רבה, ובהזדמנות היא כתבה על כך בפרטיות לרבי, אך לא זכתה למענה.

"כאשר היו [היא ובעלה] לאחר מכן ביחידות, תיכף כשנכנסו פנה הרבי ואמר לה: "אייער ארבעט זאל זיין מיט א ברכה [=שפעולותייך יהיו מתוך ברכה], ובזה נחה דעתה". ע"כ.

עיקר חסר מן הספר – אם אכן הייתה מדליקה עמהן בברכה, וכהלשון "מיט א ברכה". ובפרט שהדברים מפורשים בשו"ע.

וזה לשון שו"ע אדה"ז (סי' רסג ס"ו): "ואם רוצה להדליק הנר בעוד היום גדול ולקבל עליו שבת באותה שעה סמוך להדלקה – רשאי... ובלבד שיהא מפלג המנחה ולמעלה...".

מעיון בלוחות-השנה ברור, שהזמן שבין פלג המנחה לבין זמן הדלקת הנרות הנהוג בת"א בקיץ הוא כשעה, ובחורף גם הרבה פחות מזה.

על-כן, אין מקום להדליק בברכה לפני זמן פלג המנחה, ובוודאי לא כשעתיים לפני כניסת השבת.

וגם כשבאים להדליק בלית-ברירה בלא ברכה, יש מקום לדון אם יש ערך להדלקה כזאת, או שמא לא על כך ניתנה השליחות לעשות מבצע נש"ק, כיוון שאין מקיימים בזה את המצווה כלל. ואדרבה, מי שתראה אותה מדליקה אז, לא תבדוק אם עשתה זאת בברכה, אלא תלמד מזה שגם בשעה כזאת ניתן להדליק, ותעשה זאת בברכה. ואולי לזה הכוונה כשדיברו על "קלקולים" שעלולים לצאת מכך.

ואולי היתה הכוונה גם לזה, שפעולותיה יהיו בברכה – הדלקת נש"ק (רק) באופן שמברכים עליה.

עוד בעניין עלייה עבור הילדים

בקשר לדיון אודות מנהגי יום הולדת ע"י האב בימי ההולדת של הילדים ('התקשרות' גיליון תתקנ"ז עמ' 14), בדקתי ומצאתי שבשנת תנש"א היו לי אישית שני מענות של הרבי בנושא זה:

כתבתי לרבי בקשר לבני יהודה ליב שי' שהגיע לגיל חמש בט"ז אדר-א', ונעניתי:

"מנהגי יום הולדת. בדיקת המזוזות. אזכיר על הציון".

כן כתבתי בב' ניסן בקשר לבני שלום דובער שי'  שהגיע באותו היום לגיל ארבע, ונעניתי:

"מנהגי יום הולדת. אזכיר על הציון".

(ההדגשות – שלי). ולכאורה, עדיין זו הוראה פרטית, ולא הוראה לרבים. ובגיליון 'התקשרות' תשס"ו ליקט הרב ראובן שי' פבזנר כו"כ מנהגי יום הולדת, שלכאורה גם הם בגדר 'הוראה פרטית'.

הרב יוסף-שמחה גינזבורג

אופן ציור קני המנורה

בגליון י''ח במדור "ניצוצי רבי" הופיע מענה הרבי בעניין צורת המנורה בזה הלשון: "בנוגע לציור המנורה לנסות שיהי' כדרמב"ם. אבל כיון שכמה מגדולי ישראל (עוד בימיו) חלקו על זה – לוותר".

המובן בהשקפה ראשונה שהכוונה לקני המנורה, האם היו ישרים ובאלכסון, או עגולים. וכך הבינו בקובץ הערות וביאורים שיצא לאור ע''י ישיבת אוהלי תורה (ש"פ שמות תש"ס) וככתוב שם, תמוה, דמשמע משיחות כ''ק אדמו''ר נשיא דורנו ד"אין חולק בדבר" על הרמב''ם, ראה לקו"ש חכ"א ע' 169, וחכ''ו עמ' 200.

אלא שנתעוררתי שבלשון הנ''ל של הרבי לא מפורש שהכוונה לקני המנורה ישרים או עגולים, ואולי הכוונה לעניין אחר, ולדוגמא, הגביעים, שלדעת כל המפרשים אינם הפוכים, לבד הרמב''ם הסובר שאכן היו הפוכים.

בגליון הנ''ל מופיע רק קטע ממכתב צא''ח, ושם מוזכר שצירפו למכתב צילום מן המנורה, אבל אינו מועתק שם בגליון הנ''ל.

הרב שמואל משה לשס, מלבורן


   

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)