ספר זרעים, הלכות כלאים, פרק ח.

הלכות כלאים פרק ח

א. הגפנים שגדלו כברייתן והרי השריגים והאשכולות שלהן מושלכין בארץ הן הנקראין כרם, אבל העושה כמו מטה או כמו שבכה גבוהה מעל הארץ כדי שיהיו האשכולות והשריגים נמשכין עליה והגביה נוף הגפנים מעל הארץ על אותה המטה והדלה אותו הרי זה נקרא עריס, ואותם הקנים וכיוצא בהן שעשה מהן מטה או שבכה והדלה עליהן את נוף הגפן הן הנקראים אפיפירות, ודינים אחרים יש בעריס.

ב. הנוטע שורה אחת של חמש גפנים או יתר וערסן על גבי כותל גבוה עשרה וכיוצא בו או שנטען בצד חריץ עמוק עשרה ורחב ארבעה הרי אלו נקראין עריס, וצריך להרחיק מן העריס ארבע אמות ואחר כך יזרע, כדרך שמרחיק מן הכרם.

ג. ומהיכן מודדין מעיקר הנדר שערסן עליו, כיצד הרחיק את השורה של גפנים מן הכותל אמה ונמצא העריס מן הגפנים ולכותל מודד מן הכותל ארבע אמות וזורע, ונמצא בין הזרע ובין עקרי הגפנים חמש אמות, ואם בא לזרוע מצד הגפנים מרחיק מעיקרי הגפנים ארבע אמות שנמצא רחוק מן הכותל חמש אמות, ועל דרך זו דנין בכל עריס.

ד. אחד הבונה את הגדר ואחר כך נטע או שנטע ואחר כך עשה הגדר הואיל וערסן הרי זה עריס, נהרס הגדר או נסתם החריץ אין כאן עריס אלא הרי כל השורה כגפנים יחידים.

ה. עריס שחרב אמצעו ונשתיירו בו חמש גפנים בצד הגדר מכאן וחמש גפנים בצד הגדר האחר מכנגדן זהו הנקרא פסקי עריס, אם יש ביניהן שמונה אמות ואחד מששים באמה הרי זה מרחיק מכל שורה ששה טפחים וזורע, והוא שלא יזרע תחת האפיפירות כמו שבארנו.

ו. היה ביניהן שמונה אמות בצמצום הרי זה לא יזרע לשם, ואם זרען הואיל והרחיק מכל שורה ששה טפחים הרי זה לא קידש, ואם אין שם גדר מרחיק מכל שורה ששה טפחים וזורע שאין כאן לא עריס ולא פסקי עריס, חזר ובנה הגדר חזר עריס למקומו וחזרו פסקי עריס למקומן.

ז. גנה קטנה שהיא מוקפת גדר ועירס את הגפנים סביב לה מבחוץ על כל כתליה, אם יש בה מלא בוצר וסלו מכאן ומלא בוצר וסלו מכאן, הואיל והיא מוקפת גדר זורעין בתוכה ירקות, ואם אין [בה] כשיעור הזה אין זורעים בתוכה מפני שנראה הכל כעריס אחד וירק בתוכו.

ח. גפנים שהיו זרועים במדרגה גבוהה והעריס שלהן יוצא ומסכך על השדה, אם עומד בארץ ובוצר את כולו רואין כל המקום שתחת העריס כאילו הוא מקום עקרי הגפנים ואוסר ארבע אמות בשדה לכל רוח משפת העריס, ואם אינו יכול לבצור עד שיעלה במדרגה או בסולם אין אסור לזרוע אלא תחת העריס בלבד.

ט. שני כתלים הסמוכין זה לזה והגפנים נטועים בזויות ביניהם והעריס יוצא עם הכתלים מתוך הקרן וכלה, מרחיק מעיקרי הגפנים כשיעור וזורע במקום הכלה שאין עליו עריס, ואע"פ שהזרע מכוון בין שני הכתלים שביניהן העריס הואיל והרחיק כשיעור הרי זה זורע בין הכתלים.

י. גפן שעלה העץ שלה מן הארץ מעט ואחר כך נעקם ונמשך על הארץ וחזר ועלה כמו ארכובה, כשמודדין בין הגפן ובין הזרע ששה טפחים או ארבע אמות אין מודדין אלא מסוף הארכובה לא מעיקר הגפן הראשון.

יא. כבר בארנו שאף על פי שמרחיק בין הזרע ובין הגפן כשיעור, צריך להזהר שלא תסכך הגפן על הירק או יסכך הירק על הגפן, זרק ירק או תבואה וצמחה ואחר כך סכך עליה את הגפן הקשין מותרין והדגן ידלק, היו שרשי הגפן יוצאין לתוך הארבע אמות שבין הכרם והתבואה יעקר, היו שרשי התבואה יוצאין לתוך הארבע אמות מותר.

יב. כל ההרחקות והשיעורין האמורין בכלאים באמה בת ששה טפחים שוחקות, ולא יצמצם במדות הכלאים שאין מצמצמים אלא להחמיר.

יג. כל השיעורין האלו שמרחיקין בין הגפנים והתבואה או הירק אינן אלא בארץ ישראל או בסוריא, אבל בחוצה לארץ מותר לזרוע בצד הגפנים בתוך הכרם לכתחלה, ולא אסרו בחוצה לארץ אלא לזרוע שני מיני ירק או תבואה עם החרצן במפולת יד, ואם אמר לתינוק נכרי לזרוע לו בחוצה לארץ מותר, אבל לא יאמר לנכרי גדול שלא יתחלף בישראל.

יד. ואף על פי שמותר לזרוע הירק בצד הכרם בחוצה לארץ הרי אותו הירק הזרוע שם אסור באכילה ואפילו בחוצה לארץ, והוא שיראה אותו לוקט ומוכר אבל ספיקו מותר כמו שבארנו בהלכות מאכלות אסורות.