אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ (ספר-השיחות ה'תש"ג עמ' 177-179): "מעת אשר נתפרסם אשר יום השמונה-עשר בחודש אלול הוא יום-ההולדת של הבעש"ט [בשנת נח"ת] ושל רבנו הזקן [בשנת קה"ת] - נהגו בכמה מקומות ובפרט בבתי-כנסיות חב"ד לעשות אותו יום התוועדות, בסיפורי מעשי צדיקים, חיזוק בדרכי החסידים בכלל ואהבת-ישראל בפרט, וקבלת החלטות בקביעות עיתים ללימוד התורה - הנגלה והנסתר".

חג שמח!

ועוד הוא אומר שם: "ח"י באלול הוא התחלת י"ב ימים האחרונים דחודש אלול, שהם כנגד י"ב חודשי השנה, יום לחודש יום לחודש, שבהם צריך להיות החשבון-נפש על כל י"ב חודשי השנה: ביום ח"י אלול - החשבון-נפש על חודש תשרי העבר, ועל-דרך זה בכל י"ב הימים עד ראש-השנה".

על תוכנו של יום זה אמר (ספר השיחות תש"ה עמ' 122): "ח"י באלול הוא היום שהביא ומביא חיות באלול", או בנוסח שני: "ח"י באלול נותן חיות בעבודה של 'אני לדודי ודודי לי' (ראשי-תיבות אלול)".

בהתוועדות ח"י באלול בשנת תש"ג סיפר: "היום נתמלא יובל חמישים השנה מהפעם הראשונה שזכיתי לשמוע בח"י באלול את ה'חג שמח' המודגש. והריני אומר לכם גם-כן: 'גוט יום-טוב' [=חג שמח]. הלוא 'חייב אדם לומר בלשון רבו', ואני אומר לכם את ה'גוט יום-טוב' בלשונו הקדוש, כפי שזכיתי לשמוע: גוט יום-טוב לנו. היום הוא יום-ההולדת של שני המאורות הגדולים שלנו. ביום שני ח"י באלול נח"ת הוא יום-ההולדת של הבעש"ט, וביום רביעי ח"י באלול תק"ה הוא יום-ההולדת של רבנו הזקן" (ספר השיחות תש"ג עמ' 140).

"יום גדול ומאושר"

ומוסיף הרבי ומתאר את מעלתו של היום (ליקוטי-דיבורים חלק ג, עמ' 946):

"ח"י באלול תנ"ח הוא היום המאושר האמיתי לכל החסידים על-פני תבל, שכן יום זה הוא היום הבהיר של כל החסידים בכל העולם, הוא היום שבו נולד מורנו הבעש"ט.

"ח"י באלול תפ"ד הוא היום הגדול המאושר שאי-אפשר להעריכו, כשמורנו הבעש"ט נהיה בן עשרים ושש שנים, ולמעלה פסקו שאחיה השילוני יתגלה למורנו הבעש"ט ויגלה לו את מאור התורה הנגלית והקבלה, כפי שלומדים בגן-עדן.

"בח"י באלול תצ"ד מלאו עשר שנים ללימודו והדרכתו של אחיה השילוני את מורנו הבעש"ט. במשך עשר שנים אלה הנהיג מורנו הבעש"ט את עדת הצדיקים הנסתרים, התהלך ממקום למקום בין אנשים פשוטים וסיפר להם סיפורים במעלת ישראל, מידות טובות ויראת-שמים. וכשנשלמו עשר שנות הלימוד, הנה בח"י באלול תצ"ד, על-פי תוקף הוראת ודרישת מורו אחיה השילוני, נתגלה כ'בעל-שם-טוב', עושה נפלאות ומגלה עמוקות.

"בח"י באלול תק"ה נולד הוד כ"ק אדמו"ר הזקן, לאביו הצדיק החסיד הרב ר' ברוך בן הגאון ר' שניאור-זלמן ולאמו הצדקנית הרבנית מרת רבקה בת הגאון ר' אברהם נ"ע".

בח"י באלול החלו הלימודים בישיבת 'תומכי-תמימים'. כ"ק אדמו"ר הרש"ב אמר אז (ספר-השיחות ה'תש"ב עמ' 133): "יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידינו. ביום הרביעי למעשה בראשית נתלו המאורות. היום ח"י באלול, היום הקדוש, שלפני מאה תשעים ותשע שנים נולד הבעש"ט. בהתחלה זו בישיבה, שלעת-עתה לא קראתיה בשם, מדליק אני את נר-התמיד של המאורות שהבעש"ט והנשיאים הנחילו לנו, שתקויים ההבטחה של יפוצו מעיינותיך חוצה וביאת משיח-צדקנו".

(שיחת השבוע 922, דרכי החסידות)