בכ"ב בשבט ה'תשמ"ח עלתה למרומים נשמתה הגדולה של הרבנית הצדקנית מרת חיה-מושקא שניאורסון, בתו של הרבי הקודם, רבי יוסף-יצחק שניאורסון, ואשתו של הרבי מליובאוויטש זי"ע.

הרבנית ע"ה היתה תעלומה גדולה בחייה, וגם לאחר פטירתה עדיין רב הנסתר על הנגלה. כרעייתו של צדיק הדור, שעיני העולם כולו נשואות אליו, היתה יכולה לזכות בכבוד-מלכים לו רק היתה מסכימה לצאת מאחורי מסך פרטיותה. כמה פעמים ביקשוה נשות חב"ד להופיע בפניהן, לבקר במוסדות-החינוך לבנות, לשמש כנשיאה וכיושבת-ראש של מוסדות ואירועים חגיגיים שונים - אך היא מעולם לא אבתה לשמוע על כך. רצונה הנחוש היה להישאר לחלוטין בצל ולא להיחשף בשום צורה שהיא.

כבוד-הדדי מופלא

רק לאחר פטירתה, נשבר קשר השתיקה שגזרו על עצמם מקורביה. טיפין-טיפין נחשפה עוצמת גדולתה וצדקותה ונתחוור כמה רב היה חלקה - בשקט, בצינעה מוחלטת, מאחורי מעטה כבד של חשאיות - בחיי הרבי, בעלה.

מי שבמשך 18 שנה היה הממונה על ענייני ביתו של הרבי, הרב חס"ד הלברשטם, סיפר לשבועון 'כפר-חב"ד' דברים מאלפים ומדהימים על הרבנית. הוא מתאר את הכבוד-ההדדי הבלתי-מצוי ששרר בין הרבי לרבנית. הרבנית היתה תמיד ממתינה לבואו. גם כשהיה שב בשעות הקטנות של הלילה, היתה יושבת בסבלנות ומחכה לו. וכשהיה נכנס - ואין זה משנה מה היתה השעה וכמה היה עסוק - היה מתיישב לידה ומשתף אותה בעניינים השונים. לפי הדי הדברים שהגיעו לאזניו, מניח הרב הלברשטם כי הרבי היה נועץ בה הרבה.

סלידה מפשרות

היא היתה אשה חכמה ומשכילה ביותר ובעלת ידע עצום הן בענייני קודש והן בענייני חולין. שלטה היטב בשבע שפות. חוג מקורביה מתאר אותה כבעלת הבנה מהירה ומעמיקה בצורה יוצאת מגדר הרגיל, ששיחתה היתה תמיד מלווה בהומור דק ושנון. היו לה דיעות ברורות ומגובשות בכל נושא, ועם זאת, אם קרה שהביעה דעה בעניין כלשהו ומישהו העיר לה שהרבי התבטא באותו עניין - היתה בו-במקום מבטלת את דעתה ומקבלת באופן מוחלט את דעתו של הרבי.

מפליא לגלות עד כמה תואמים התיאורים על הרבנית גם את אישיותו של הרבי. כמותו סלדה הרבנית מהמלה 'פשרה'. הדביקות הקיצונית באמת היתה קו מאפיין באישיותה. היא לא יכלה לסבול כל מה שהדיף ריח של שקר, ציניות ובמיוחד זלזול באנשים אחרים. כבעלה, הרבי, קרן גם ממנה חום אין-סופי של אהבה לכל יהודי, יהיה מי שיהיה.

"היא יכולה לברך"

כוחה כאשה צדקנית התגלה לא-אחת כאשר טילפנו אל בית הרבי במקרי-חירום, והיה זה באותן שעות מעטות שהרבי נח. במקרים אלה, אומר הרב הלברשטם אמירה רבת-משמעות, "היתה הרבנית מטפלת בעניין"! אירע פעם, שנשי-חב"ד שיגרו לרבנית זר פרחים ליום הולדתה ואליו צירפו מעטפה עם שמות אנשים הזקוקים לברכה. הרב הלברשטם מסר את הזר לרבנית, ואילו את המעטפה הגיש לרבי. הרבי הביט על המעטפה וראה שרשום עליה שמה של הרבנית ושאל מדוע אין הוא מוסר לה את המעטפה. הרב הלברשטם התנצל ואמר, שיש שם רשימה של אנשים הזקוקים לברכה. השיב לו הרבי ברצינות גמורה: "גם היא יכולה לברך אותם"!

מאז פטירתה קמו בעולם כולו מאות מוסדות הנושאים את שמה הקדוש, בעיקר מוסדות להפצת תורה ויהדות לנשים.

יהי-רצון שבקרוב ממש נזכה לביאת משיח-צדקנו ולייעוד: "והקיצו ורננו שוכני עפר".

עוד על תולדות חייה –  באתר "אור חיה".