מאמרים נוספים בנושא זה
	רוח חדשה הקימה לתחיה יהדות דועכת
	הבעש"ט – מייסד החסידות, ו'הצדיקים הנסתרים'
	אמונה פשוטה בישועת ה'
	החסידות – מה היא?
	מיהו חסיד?
	דימוי שגוי
	ח"י באלול - יום של חיים

רבי ישראל בעל-שם-טוב – "הבעש"ט", נולד ביום י"ח (ח"י) באלול התנ"ח (1698), התגלה בשנת התצ"ד (1734) ונפטר מן העולם בחג השבועות התק"ך (1760).

חייו של הבעש"ט, מייסד החסידות, היו מיוחדים מאד כבר משחר ילדותו. אביו, רבי אליעזר, השתייך לעדת ה"נסתרים". עדה זו הייתה קבוצה חסויה וחשאית של אנשי-קומה אשר העדיפו לחיות את חייהם ולעבוד את בוראם הרחק מההילה המקיפה, באופן טבעי, אנשים בעלי שיעור-קומה כמותם. הם התנהגו כאנשים פשוטים ביותר, עסקו לרוב במלאכות-כפיים פשוטות, מבלי שהציבור יידע על גדולתם.

ישראל הקטן זכה להיות אך שנים בודדות בחברת אביו הגדול. בהיותו בן חמש שנים, לאחר שנתייתם קודם לכן מאמו, נפטר אביו, רבי אליעזר. לבנו הקטן השאיר צוואה קצרה, אשר הפכה לאחר מכן לעמוד האש שלאורו הלך הבעש"ט במשך כל חייו ולאורו הוליך את תנועת החסידות.

וכך אמר לו אביו בטרם החזיר את נשמתו לבוראו: "אל תירא מאיש ומשום דבר בעולם; תירא רק מהקדוש-ברוך-הוא בלבד. אהוב בכל עומק לבך ובכל להט נשמתך כל יהודי, יהיה מי שיהיה ויהיה מצבו אשר יהיה".

מצויד בצוואה זו, בעלת שני המוטיבים של אהבת-השם ואהבת-ישראל, נפגש ישראל הקטן עם אחד מגדולי עדת ה"נסתרים", שהיה מחבריו של אביו. אותו "נסתר" לקחו תחת חסותו והפקיד את חינוכו בידי "נסתר" אחר שהתגורר באחד הכפרים.

מטבע הדברים, לוטה, אפוא, תקופת ילדותו של הבעש"ט בערפל כבד. על כל התקופה הזאת, לרבות התקופה המאוחרת יותר עד להתגלותו כמנהיג, ידועים לנו פרטים מעטים ביותר.

מידיעות ספורות אלה מצטיירת התמונה הבאה: את חינוכו ואת לימודיו קיבל ישראל מגדולי הצדיקים הנסתרים של התקופה ההיא. הוא הצליח מאד בלימודיו ובכל אורחותיו, עד שכעבור שנים ספורות התקבל כחבר בעדתם. בהיותו בגיל 18 כבר הכניס מהפך בסדרי עבודתם של ה"נסתרים" והביא להקמת רשת של "נסתרים" שעסקו במתן חינוך לילדי העיירות והכפרים המנותקים ממרכזי היהדות. כעבור 18 שנים נוספות, בהיותו בן 36 שנה, יצא מחומת המסתורין ונתגלה כמנהיג שהביא לעולם דרך חדשה – דרך החסידות.