להודות ולהלל (נוסח ועל הניסים)

חנוכה מתייחד משאר החגים בכך, שבכל החגים (וכן השבתות) יש חובת סעודה ואילו את ימי חנוכה "לא קבעום למשתה ושמחה"¹ אלא ל"הלל והודאה".² הסעודות שנוהגים לערוך בחנוכה הן בבחינת רשות בלבד, וחובת החג אינה אלא להלל את ה' ולהדליק את הנרות לזכר נס פך השמן.

סיבת ההבדל הזה בין חנוכה לחגים האחרים נובעת ממהותו של החג: בחגים אחרים עיקר הגזירה הייתה על הגוף של עם-ישראל, כמו השעבוד במצרים או גזירת ההשמדה בפורים. לכן השמחה על ביטול הפורענות מתבטאת בסעודה גשמית, המשמחת את הגוף. אולם בחנוכה הייתה הגזירה במישור הרוחני - "להשכיחם תורתך"³ - ולכן חוגגים את זכר ההצלה בביטוי רוחני - הדלקת הנר בשמן.

לחם, מים, יין ושמן

לאור הסבריה של פנימיות התורה מקבל העניין משמעות עמוקה יותר. סעודה מורכבת מלחם, מים ויין. שלושת הדברים הללו רומזים לתורה: לחם ומים - החיוניים לקיום האדם - רומזים לחלק הגלוי של התורה, שאותו צריך יהודי ללמוד כדי לדעת כיצד להתנהג. יין - שאינו צורך קיומי אלא מוסיף שמחה וחיות - רומז לסודות התורה, המוסיפים עומק וחיות בעבודת-ה'.

אך יש דבר רביעי - שמן. ההבדל בינו לבין הדברים האחרים הוא, שלחם, מים ויין אפשר לאכול או לשתות כשהם לעצמם, אולם שמן אינו ראוי לאכילה או לשתייה כשהוא לעצמו, אלא בהיותו מעורב במאכלים אחרים, ואז הוא משביח לאין-ערוך את טעמם וגורם תענוג רב.

חג השמן

בנקודה זו באה לידי ביטוי מעלתו הנפלאה של חנוכה על כל החגים האחרים שחוייבו בסעודה של לחם, מים ויין: החגים האחרים קשורים לחלקים גלויים יותר של התורה, ואף ה'יין' שבהם רומז לסודות שניתנים לגילוי. אולם חנוכה, שמציינים אותו על-ידי שמן, מסמל את כוחם של הסודות הכמוסים ביותר של התורה - 'רזין דרזין'.

וכאן נשאלת השאלה: הלוא חנוכה הוא חג של חז"ל, ונקבע בתקופה שעם-ישראל היה שרוי במצב רוחני ירוד; איך ייתכן שדווקא הוא קשור עם ה'שמן' שבתורה?

ממטעמי הגאולה

אלא זהו סדר התגלות התורה: ככל שהחשכה הרוחנית גוברת והולכת, כך מתגלים חלקים עליונים ומופלאים יותר של התורה. לכן בחנוכה, "כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל", היה צורך בתוספת מיוחדת של אור התורה, ולכן נתגלתה אז בחינת ה'שמן' שבה, 'רזין דרזין'.

דבר זה קשור גם לפרשת מקץ - מלשון 'קץ הימים' - כי דווקא בסוף הגלות זקוקים ל'רזין דרזין' כדי להתמודד מול האפלה הגוברת וכן כדי 'לטעום' ממטעמי הגאולה המתקרבת.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי ספר השיחות תשנ"ב כרך א, עמ' 195)

----------

1) שו"ע אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרע סעיף ב.

2) שבת כא,ב.

3) תפילת ועל הנסים.