|
|
(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר |
|
|
|
חגים > צומות ותעניות > צום גדליה | | צום גדליה |
| | גדליה בן אחיקם, שמונה על-ידי מלך בבל לשלוט על שארית הפליטה שהותיר ביהודה, נרצח ע"י ישמעאל בן נתניה בשליחות מלך בני עמון. רציחתו גרמה להגליית שארית הפליטה מארץ ישראל ונחשבה כחורבן בית המקדש עצמו.
| | צום גדליה מתקיים בדרך כלל ביום ג' בתשרי, למחרת ראש-השנה (מלבד בשנה שיום ג' בתשרי חל בשבת, כמו שהיה בשנת תשע"א).
'צום גדליה' הינו הרביעי מארבעת הצומות הקשורים לתהליך חורבן בית-המקדש והגלות של עם ישראל. הצום הראשון, בסדר החורבן, ב'עשרה בטבת' - בו החל המצור על ירושלים; השני - ב'שבעה עשר בתמוז' – בו הובקעה חומת ירושלים; השלישי - ב'תשעה באב' - בו נחרב בית-המקדש; והרביעי - בג' בתשרי – בו נרצח גדליה בן אחיקם, ועל שמו נקרא הצום "צום גדליה".
המעשה ארע אחרי חורבן בית המקדש הראשון, בתקופת הנביא ירמיהו. מלך בבל הותיר בארץ קומץ יהודים ומינה עליהם את גדליה בן אחיקם למושל ביהודה. ירושלים הייתה חרבה והוא קבע את מושבו במצפה, אליו נאספו גם יהודים מהארצות השכנות שאליהם נסו במהלך המלחמה. בעידודו של ירמיהו הנביא החלו לעבד את האדמה ולקומם את הריסות הארץ.
מלך בני עמון, שעינו היתה צרה בשארית יהודה, את ישמעאל בן נתניה לרצוח את גדליה בן אחיקם והוא ביצע את זממו בג' בתשרי (שהוא החודש השביעי למנין החודשים בתנ"ך), בהתאם למתואר בספר מלכים ב' פרק כה:
(כה) וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶּן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּמֹת וְאֶת הַיְּהוּדִים וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בַּמִּצְפָּה: (כו) וַיָּקֻמוּ כָל הָעָם מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וְשָׂרֵי הַחֲיָלִים וַיָּבֹאוּ מִצְרָיִם כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי כַשְׂדִּים.
אמרו חכמים (ראש-השנה יח:), שיום זה של הריגת גדליה נקבע כצום, כמו שיום חורבן הבית נקבע כצום, "ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו".
הצום והאבל אינו רק על רציחת הצדיק, אלא בעיקר על כך שמעשה זה השלים את החורבן והביא להגליית שארית הפלטה שנותרה ביהודה.
אחד מפיוטי ה'סליחות' לצום גדליה מתאר את האסון שנגרם בעטיו מעשה רצח זה:
"אבלה נפשי וחשך תארי. בית תפארתי כנשף בו הארי (נוסח-אחר: "נשרף בידי"). גם פליטתי אשר עזבו ושארי, דועכו כהיום בשלושה בתשרי. האש והמים הזידונים שטפונו בדלקם, ובססו מקדש ובזזו חלקם. זקני שארית אשר פלטו מיום נקם, חובלו עתה ביום צום גדליה בן אחיקם. טורפו דלת עם הארץ, יתר הגזם אכל הארבה במרץ, כורמים ויוגבים פקודת מרגיז הארץ, לוהטו ולא היה בם גודר גדר ועומד בפרץ. מה אספר ואנחותי עצומות, נקטה נפשי ומקהלותי עגומות, שריגינו אשר נשארו מיקוד אש לתעצומות, עוד הם לא נתקימו ונותשו בחמות".
נתפלל שתתקיים בנו במהרה נבואתו של זכריה הנביא: "כה אמר ה' צבאות: צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו" (זכריה פרק ח', פסוק יט).
מקורות בנביאים:
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב-כ"ו
ירמיהו פרקים מ',מ"ג |
|
| | | תגובות | | 2. | | התאריך בו נרצח גדליה |
| | צוות האתר | - | 06/10/11 16:18 | יש בזה מחלוקת. בגמרא וברמב"ם נאמר שהוא נהרג בג' בתשרי: "צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם" (ר"ה יח,ב). "יום שלושה בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם" (רמב"ם הל' תעניות פרק ה, הלכה ב). לעומת זה הרד"ק, בפירושו לירמיהו מא,א, אומר: "ויהי בחודש השביעי, כמו מחר חודש, ובראש השנה נהרג גדליה בן אחיקם וקבעו התענית במוצאי ראש השנה מפני שהוא יום טוב". ראה בהרחבה: מובא בתוספתא למס' סוטה [1]: "דרש רבי הרי הוא אומר כה אמר ה' צום הרביעי וצום השביעי וצום העשירי וגומר צום הרביעי זה שבעה עשר בתמוז שבו הבקעה העיר ולמה נקרא שמו רביעי שהוא רביעי לחדשים צום החמישי זו תשעה באב יום שנשרף בו בית המקדש ולמה נקרא שמו חמישי שהוא חדש חמישי צום השביעי זה שלשה בתשרי יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם שהרגו ישמעאל בן נתנ'' ללמדך שקשה מיתתן של צדיקי' לפני המקו' כחורבן בית המקדש ולמה נקר' שמו שביעי שהוא חדש שביעי צום העשירי זה עשרה בטבת יום שבו סמך מלך בבל את ידו על ירושלם שנאמר ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי וגומר בן אדם כתב לך וגומר". מובא במס' ראש השנה [2]: "תניא, אמר רבי שמעון: ארבעה דברים היה רבי עקיבא דורש, ואני אין דורש כמותו. צום הרביעי - זה תשעה בתמוז שבו הובקעה העיר, שנאמר (ברביעי) {מסורת הש"ס: [בחודש הרביעי]} בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ ותבקע העיר. ואמאי קרי ליה רביעי - רביעי לחדשים. צום החמישי - זה תשעה באב, שבו נשרף בית אלהינו. ואמאי קרי ליה חמישי - חמישי לחדשים. צום השביעי - זה שלשה בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם. ומי הרגו - ישמעאל בן נתניה הרגו, ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלהינו. ואמאי קרי ליה שביעי - שביעי לחדשים..." מלשון התוספתא, וכן מלשון הגמ'', משמע שהיום שנהרג גדליה בן אחיקם, היה ג' בתשרי. אך הבית יוסף [3], מביא בשם ר' ירוחם שגדליה בן אחיקם נהרג בראש השנה, והצום נדחה לג' בתשרי, כדי שלא לעשות תענית בראש השנה. אבל, הדברים הללו תמוהים כיון שמובא במפורש בסדר עולם רבה [4], שגדליה בן אחיקם נהרג בג' בתשרי: "ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחדש היה דבר ה' אלי לאמר, בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלם האח נשברה דלתות העמים נסבה אלי אמלאה החרבה (שם /יחזקאל/ כו), בשלשה בתשרי אחר חורבן הבית נ"ב יום נהרג גדליה בן אחיקם בן שפן והיהודים אשר היו במצפה, ושאר הפליטה הלכה למצרים, וירמיה וברוך עמהן, ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש לגלותינו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר (שם /יחזקאל/ לג כא)". נראה לי שיש עוד הוכחה מפורשת לענין הזה, מסוגיא במס' ראש השנה [5]: "מותיב רב אחא בר הונא: בתלתא בתשרי בטילת אדכרתא מן שטריא, שגזרה מלכות יון שמד שלא להזכיר שם שמים על פיהם, וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום התקינו שיהו מזכירין שם שמים אפילו בשטרות. וכך היו כותבים: בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון. וכששמעו חכמים בדבר אמרו: למחר זה פורע את חובו ונמצא שטר מוטל באשפה, וביטלום. ואותו היום עשאוהו יום טוב. ואי סלקא דעתך בטלה מגילת תענית - קמייתא בטול, אחרנייתא מוסיפין? - הכא במאי עסקינן - בזמן שבית המקדש קיים. ותיפוק ליה דהוה ליה יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם! - אמר רב: לא נצרכה אלא לאסור את שלפניו. - שלפניו נמי, תפוק ליה דהוה ליה יום שלאחר ראש חדש! - ראש חדש דאורייתא, ודאורייתא לא בעי חיזוק. דתניא: הימים האלה הכתובין במגילת תענית - אסורין בין לפניהם בין לאחריהן, שבתות וימים טובים, הם - אסורים, לפניהן ולאחריהן - מותרין. מה הפרש בין זה לזה? הללו דברי תורה, ואין דברי תורה צריכין חיזוק, הללו דברי סופרים - ודברי סופרים צריכין חיזוק. - ותיפוק ליה דהוה ליה יום שלפני יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם! - אמר רב אשי: גדליה בן אחיקם דברי קבלה הוא, ודברי קבלה כדברי תורה דמו". מבואר כאן שבזמנם היו עושים ראש השנה יום אחד, ובכ"ז צום גדליה היה בג' בתשרי. א"כ מוכח שתענית צום גדליה לא נדחתה משום ראש השנה, דא"כ היו צריכים לצום בב' בתשרי. אמנם, מצאתי לאחר זמן שהמנחת חינוך [6] יישב קושיא זו. הוא יישב את הדברים על פי שיטתו שסובר שהחיוב מדברי קבלה להתענות בד' תעניות וכן שיהיו לששון ושמחה בזמן שיש שלום, אינו ביום מסויים, אלא בכל יום בחודש. כלומר, יש חיוב להתענות בחודש תמוז באיזה יום. ובכך יישב את הקושי שמתענים בי"ז בתמוז, על אף שבבית ראשון הובקעה העיר בט'' בתמוז. לפי"ז, יש לומר שחז"ל יכלו לקבוע את התענית של צום גדליה באיזה יום שירצו בחודש תשרי, וכיון שלאלו שנמצאים רחוק מירושלים, עושים את ראש השנה ב' ימים, ויוצא שבב' בתשרי נוהגים ראש השנה. לכן, קבעו חז"ל ג'' בתשרי כדי שכולם ינהגו באותו יום. על פי הבנה זו, מובנים דברי הגמ', שמדובר שבמקומות הקרובים, כלומר אלו שבקיאים בבית הוועד, שהיו נוהגים ראש השנה רק ביום א' של חודש תשרי, ולכן ביום ב' בתשרי לא היה שום יום טוב. הגמ' הקשתה שינהגו בו יום טוב, כיון שהוא יום לפני צום גדליה, שבזמן שהוא שלום, הוא יום ששון ושמחה, אלו דבריו: "ובזה נתיישב ג"כ מה שהקשו האחרונים [יד אפרים בשו"ע סי' תקמ"ט], אהא דמקשה הש"ס ר"ה י"ט ע"א ותיפוק ליה דהוה ליה יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם, לפי המבואר בבית יוסף שם דבראש השנה נהרג גדליה ונדחה לאחר יום טוב, א"כ למה ג' תשרי ששון ושמחה. וגם קשה למה קיבלו תחילת התענית בג' בו דאז היו מקדשין על פי הראייה והיה ראש השנה יום אחד, ואפילו אם באו עדים מן המנחה ולמעלה מ"מ יום שני היה א' בתשרי והוה להו לקבעו תמיד יום ב' בתשרי. ועוד כיון שהוא מדברי קבלה שהוא כדברי תורה איני יודע למה לא ידחה התענית שבת ויום טוב, עיין בבית יוסף מביא שם דעשרה בטבת היה דוחה שבת, עי"ש בסי' תק"נ. כיון דהתענית מדברי קבלה וגם עונג שבת מדברי קבלה כמבואר בר"מ פ"ל משבת ה"א. ולפי מה שכתבתי ניחא, דבאמת דברי קבלה לא היה על יום מיוחד על כן אמרו שאינו דוחה שבת ויום טוב, וגם בתחילה קבעו צום גדליה בג' כי היו יודעים דהרחוקים עושים שני ימים ראש השנה אף דהוא חסר, וא"כ אצלם הוא יום טוב עד ג' ימים לחודש קבעו אף להבקיאין בבית הוועד גם כן בג' בתשרי, כיון דהברירה היתה בידם וקבעו ביום ג' שיתענו כל ישראל ביחד. ואחר זה בבית שני היה יום זה ששון ושמחה, כי היו יוצאים ביום זה וקבעו ליום שהיו מתענין בו". יש לציין שבמפרשים מוצאים מחלוקות מתי נהרג גדליה בן אחיקם יש אומרים שנהרג בראש השנה, ונדחתה תענית צום גדליה לג' תשרי, משום ראש השנה [7]. יש אומרים שהוא נהרג בג' בתשרי, וכך היתה קבלה בידם [8]. יש מפרשים שנהרג בב' בתשרי, אלא כשבאו לקבוע צום על הריגת גדליה, ב' בתשרי חל בשבת, ולפיכך נדחה צום גדליה לג' בתשרי [9]. דברי ר' ירוחם התקבלו כדבר פשוט אצל הרבה מן האחרונים [10] . לפי הביאור של המנחת חינוך יוצא שאפי' אם נאמר שנדחה צום גדליה, בכ"ז אין ללמוד מצום גדליה לנדיון שלנו. כיון שמדברי קבלה החיוב להתענות או לעשות יום ששון ושמחה, הוא דוקא על יום בחודש, ולא יום מיוחד. ואין ללמוד משם לשאר מקומות. אלא, אולי יש מקום ללמוד ממה שהקב"ה קבעה שאפשר להתענות בכל יום בחודש, ולא חייב תענית ביום המיוחד. נראה שקשה להסתמך על ראיה זו.
| | הדפס תגובה |
|
| 1. | | האם גדליה לא נרצח בראש השנה? |
| | פייגי | - | 01/10/11 23:27 | בכתבה מופיע שנרצח בג' תשרי? ולמיטב זכרוני נרצח בא' אך הצום נדחה לאחרי החג? | | הדפס תגובה |
|
|
| |
|
|
|
|
|