רבי זושא מאניפולי נכנס פעם לבית-הכנסת לתפילת 'כל נדרי' וראה כי ציבור המתפללים כולו אחוז התלהבות וחמימות עצומה. הכול היו שקועים באמירת תהילים מעומק הלב, ודמעות חמות ניגרו על לחיי המתפללים.

המראה עשה רושם רב על הצדיק. הוא ניגש אל ארון-הקודש, נשא עיניו למרום וקרא: "ריבונו-של-עולם, אילו לא היו חוטאים בניך, אימתי היית שומע תפילות חמות ונלהבות כאלה? רואה אתה אפוא, שמהחטאים והעוונות שלהם יצא דבר טוב ונפלא כזה. ובשביל זה בלבד ראוי שתסלח לעמך"...