היו שזקפו גבה נוכח העובדה שהרמטכ"ל בחר להופיע בוועידה של רבני ישראל ולהציג שם חוות-דעת מפורטת על הסיכונים העומדים לפני עם-ישראל ועל הדרכים להתמודד בכל אחת ואחת מהחזיתות. האמת היא שזה מצב הדברים הנכון והראוי על-פי תפיסתה של תורת ישראל.
התורה מייחסת חשיבות רבה ביותר למומחיותו של איש-מקצוע. היא מעניקה לו סמכות גדולה אף מזו שהוא תובע לעצמו. למשל, כשמתעוררת שאלה אם חולה רשאי לצום ביום-הכיפורים, ההכרעה לא תיעשה על-פי שיקולים של יראת-שמים אלא דווקא לאור עמדתו המקצועית של רופא. לכן יש חשיבות רבה שרבני ישראל יוכלו לקבל את המידע המקצועי המוסמך והמדויק ביותר, מפי אנשי-המקצוע הבכירים ביותר.
בלבול מושגים
כנהוג אצלנו, מיד קמה צעקה שהרמטכ"ל "מתערב בפוליטיקה". זה הזמן שבו אנחנו צריכים להרים גבה. פוליטיקה?! איזו שורה פוליטית הייתה בדברי הרמטכ"ל? האם הוא הביע הזדהות עם הליכוד או עם העבודה? ממתי דעה מקצועית הופכת פוליטית, רק משום שיש אישים פוליטיים שהדעה הזאת אינה מוצאת חן בעיניהם?
לשיא האבסורד ובלבול המושגים הגיעו כמה, כאשר ציינו דווקא את ראשי צה"ל בימי אוסלו כמי שנזהרו מהבעת דעה פוליטית. כששומעים זאת לא ברור אם צריך לצחוק או לבכות. אם הייתה אי-פעם תקופה שבה היטשטשו לגמרי הגבולות בין הדרג הצבאי לדרג המדיני, זה היה בימי אוסלו האומללים. קצינים בכירים נגררו לתוך המשא-ומתן המדיני, שקעו עד צוואר בביצה הפוליטית, בילו במסיבות ובשיחות-רעים עם רבי-המחבלים ושכחו לגמרי שתפקידם להיות ערים לסכנות הביטחוניות ולהגן על עם-ישראל מסכנותיו של הסכם הרה-אסון. ואולי דווקא התנהגותם זו היא שזיכתה אותם במחמאות מנאמני דת אוסלו והמזרח התיכון החדש.
הפוליטיקאים מתווכחים על כל דבר, מענייני ביטחון וכלכלה, עד ענייני חינוך וחברה, דת והשקפה. אם כל סוגיה הנתונה במחלוקת בזירה הפוליטית נהפכת פוליטית, אי-אפשר לדבר על שום דבר מבלי להיחשב מתערבים בפוליטיקה. כל בר-דעת מבין שיש למתוח קו-הפרדה ברור בין דיון ענייני בסוגיה כלשהי לבין התערבות בפוליטיקה.
קו-ההפרדה עובר בנקודה שבה איש-המקצוע חורג מסמכותו ומתחום התמחותו. למשל, אם רופא אומר שאין סכנת חיים שהחולה יצום ביום-הכיפורים, אבל הוא כבר סבל דיו בזמן האחרון ולא כדאי להכביד עליו בצום של יממה, זו חריגה מסמכות. איש לא שאל אותו אם הדבר כדאי או לא כדאי. שאלו אותו שאלה אחת – אם הצום יסכן את חיי החולה. על כך בלבד הוא נדרש לתת תשובה.
כאשר איש-צבא קובע, שמסירת שטחים אסטרטגיים לידי אוייב יוצרת סיכון ביטחוני – זו דעה מקצועית. אולם ברגע שהוא אומר שכדאי ליטול סיכון זה כדי להשיג שלום – זו דעה מדינית ופוליטית. כאן חרג מסמכותו, ואין לדעתו שום עדיפות על דעה של כל אדם אחר.
אלה העובדות
רבני ישראל נדרשים לקבוע עמדות בשאלות העומדות לפנינו. ציבור גדול רוצה לדעת מה דעת התורה וההלכה, והוא מצפה למוצא פיהם של הרבנים. גם המערכת הפוליטית מתחשבת במידה רבה בדעת הרבנים, והדבר מטיל עליהם אחריות גדולה עוד יותר, לברר את השאלות ולקבוע עמדה הלכתית ברורה. על-כן הרבנים חייבים לקבל חוות-דעת מפורטות מאנשי-המקצוע המוסמכים ביותר.
הרצאתו של הרמטכ"ל הייתה כל-כולה הרצאה ביטחונית טהורה. הוא הציג את העובדות כמות שהן, ניתח את המצב והגדיר את הדרכים המקצועיות לטפל באיומים לסוגיהם. מי שאין הדברים מוצאים חן בעיניו, אומר בעצם – אל תבלבלו אותי עם עובדות. אבל מה לעשות, אלה העובדות. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
