מאז ייסודה של תנועת החסידות היו רועיה קשורים בחבלי עבותות לארץ-ישראל. הבעל-שם-טוב שם לדרך פעמיו לעלות לציון, אך מן השמים מנעו זאת בעדו. הוא שלח את גיסו, הרב הצדיק רבי גרשון מקיטוב, לכונן את עפרה.
בחודש אלול ה'תקל"ז הגיעה לארץ-ישראל קבוצת החסידים, בראשותם של גדולי ומנהיגי החסידים, רבי מנחם-מענדל מוויטבסק, רבי אברהם מקאליסק ורבי ישראל מפולוצק. חבורת החסידים התיישבה בצפת, ומאוחר יותר עברה לטבריה.
כ"ק אדמו"ר הזקן, רבי שניאור-זלמן זי"ע, מייסד חסידות חב"ד, ביקש אף הוא לעלות לארץ-ישראל, אך גברה עליו דעת רבותיו וחבריו לחזור לרוסיה, להנהגת העדה וליצירת בסיס תמיכה להחזקת העלייה החסידית בארצנו הקדושה.
ואכן, במסגרת זו פעל אדמו"ר הזקן רבות למען יושבי הארץ והדרים בה, וכעדותו המפורסמת לאחר שחרורו ממאסרו, שהזכות "שעמדה לנו", היא התעסקותו ביישוב ארץ-ישראל, המכוונת כנגד ארצות החיים ושער השמים.
תמיכה כספית לארץ-ישראל
בספר 'תולדות חב"ד בארץ הקודש'. מאת הרב שלום דובער שי' לוין, מסופר בהרחבה על עזרתו של אדמו"ר הזקן באיסוף הכספים למען היישוב בארץ-ישראל.
כך משיב אדמו"ר הזקן על איגרת שבה הביעו יהודים את רצונם להפסיק את התמיכה ליושבי ארץ-הקודש, בעקבות הסתלקותו של רבי מנחם-מענדל מוויטבסק: "על כן הוכפלה בקשתי לפני כל אוהביי ורעיי שלא לגרוע ח"ו אפילו פרוטה אחת... הלא ידעתם אם לא שמעתם את יקר תפארת גדולת מצות חיזוק ישיבת הארץ כי רבה היא, כי גם לקנין בית אחד לבדו דחו את מצות שבת החמורה".
עם הזמן התגבשו חסידי חב"ד שבארץ-ישראל במסגרת עצמאית, תחת השם 'כולל חב"ד'.
היישוב החב"די בארץ ישראל גדל והתרחב בימי בנו של אדמו"ר הזקן, רבי דוב בער זי"ע, אדמו"ר האמצעי, נשיאה השני של חסידות חב"ד. הוא הקים את היישוב המתחדש בעיר-האבות חברון, בין השנים תקע"ו-תקע"ז.
גם כ"ק אדמו"ר האמצעי, כאביו, פעל רבות למען עדת החסידים אשר בארץ-ישראל. הוא השתדל רבות בגיוס כספים בעבורם, ואף נאסר על-ידי השלטונות הרוסים בגין פעילותו זו.
כ"ק אדמו"ר ה'צמח-צדק', רבי מנחם-מענדל זי"ע, נכדו של אדמו"ר הזקן (בן בתו), שהיה נשיאה השלישי של תנועת חב"ד, וכן בנו רבי שמואל זי"ע, נשיאה הרביעי, שלחו רבים מחסידיהם להרחבת היישוב היהודי בערי ארצנו הקדושה ובמיוחד בירושלים.
מוסדות חב"דיים ראשונים בארץ ישראל
כ"ק אדמו"ר הרש"ב, רבי שלום-דובער זי"ע, הנשיא החמישי של חסידות חב"ד, ייסד בחברון את ישיבת 'תורת אמת', הישיבה החב"דית הראשונה בארץ-ישראל. בניינה קיים עד היום, אך לאחר הפרעות בחברון עברו הלימודים לירושלים.
תנופה רבה בפעילות חב"ד בארצנו חלה בתקופת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר רבי יוסף-יצחק זי"ע, אדמו"ר הריי"צ, הנשיא השישי של חסידות חב"ד. ביקורו בארץ-הקודש, בשלהי קיץ ה'תרפ"ט, העצים ותרם רבות לביסוס המעמד החב"די בארץ-ישראל.
בשנת תש"ט (1949) ייסד אדמו"ר הריי"צ את היישוב כפר-חב"ד, שקלט את חסידי חב"ד שנמלטו מרוסיה בתום מלחמת-העולם השנייה. לפני עלייתם ארצה שהו רוב המתיישבים במשך כמה שנים במחנה פליטים של חסידי חב"ד בצרפת. כפר-חב"ד היה המרכז החב"די העצמאי הראשון בארץ-הקודש ונועד לשמש מגדלור לכל הסביבה. לימים, כינה הרבי מליובאוויטש את כפר חב"ד 'עיר הבירה' של החסידות בארצנו הקדושה.
(מתוך המבוא ל"אלבום חב"ד" בהוצאת אגודת חסידי חב"ד בארצנו הקדושה (ע"ר) - ה'תשס"ט (2008)) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
