לקראת הגאולה

בשש מאות שנה של האלף השישי - יפתחו שערי החכמה למעלה (היינו ההתגלות של פנימיות התורה), ומעינות החכמה למטה (היינו התפתחות גדולה של חכמות העולם), והעולם יתוקן להיכנס לאלף השביעי (זהר ח"א קיז, א).

ונשאלת השאלה: כיצד מכשירים חכמות העולם את הבריאה לקראת ביאת המשיח?

ויש לומר:

פעם סברו שכל אחד מכוחות הטבע הוא כוח נפרד בפני עצמו, וכן שהחומר של כל מציאות בעולם מורכב מיסודות רבים ושונים. אבל עם ההתפתחות של חכמות העולם מכירים יותר ויותר שריבוי ופירוד זה אינו אלא חיצוני (היינו באופן הצירוף של החלקים; בצמצום והתפשטות שלהם; וכו'), וממעטים יותר ויותר את סך חלקים אלו. ועד שגילו שנקודת המציאות של העולם היא של שני דברים - כמות ואיכות (חומר נושא הכוח והכוח).

מאין באה אחדות זו? מאחדותו הפשוטה של הקב"ה (אלא שאחדות פשוטה ישנה רק באלוקות). שכן מציאותה האמיתית של הבריאה היא האחדות הפשוטה של אלקות (וכמוסבר בחסידות שריבוי הנבראים אינו בסתירה לאחדות זו, אלא אדרבה - הריבוי נובע ממנה), ולכן מתבטאת אחדות זו גם בעולם עצמו.

ומכאן הקשר בין חכמות העולם לביאת המשיח. שכן בימות המשיח תתגלה אחדות הבורא בתוך העולם עצמו, ככתוב (ישעיה מ,ה) "וראו כל יחדיו כי פי ה' דבר"; וחכמות העולם מכינים ומכשירים את הבריאה לקראת קיום יעוד זה.

(משיחת ש"פ מקץ, משפטים תשכ"ו - לקו"ש טו עמ' 42)

הבורא והאחדות

האמונה בה' אחד בהכרח שכלי מביאה לקבלת תורה אחת דוקא, ותוצאה הכרחית מזה שיהיה גוי אחד בארץ, היינו האחדות בכל הענינים, שרק אז אמונת האחדות בה' שלימה היא.

ולפלא שדוקא בזמן האחרון הנה אפילו בהמדעים מתגבר הרעיון ובצעדים ענקיים לאחד את כל התופעות השונות בטבע הגשמי עד כמה שאפשר, הן בניסוח החוקים, והעיקר - למצוא כח אחד כללי, שכל שאר הכחות, ובמילא גם התופעות, יהיה סניפיו וחלקיו.

(ממכתב אדר ב' תשי"ד - אג"ק ח עמ' רפז)

* * *

מכיון שהעולם נברא מה' אחד, מובן שישנה אחדות גם בתוך הבריאה. וכידוע שכאשר אומן עושה כלי - הוא "משקיע" את עצמו בזה, "כח הפועל בנפעל", וכתוצאה מכך ניתן להכירו מתוך הכלי. וכמסופר על הרב המגיד ממזריטש, שהכיר מכלי מסויים שהאומן שעשאו היה סומא בעינו השמאלית.

ואכן - בכל הנבראים ישנה נקודה המשותפת והמאחדת, היינו חוקי וכללי הטבע. ולא עוד אלא שגם חכמת אומות העולם גילתה שבטבע פועלת מערכת של חוקים וכללים מדוייקים.

זהו שנאמר (ירמיה לג,כה) "אם לא בריתי גו' חוקות שמים וארץ לא שמתי": חוקי הטבע עצמם ("חוקות שמים וארץ") מצביעים על כך שהטבע נברא מה' אחד ("שמתי").

(משיחת ש"פ שלח תשכ"ט - על פי רשימת השומעים בלבד)

האחדות ומסקנותיה

מטרת המדענים בתגליותיהם המדעיות, היא למצוא את המאוחד בין תופעות שונות בחייים.

קיים יחס פנימי בין אלקטרוניקה אקוסטיקה פיזיקה ומתמטיקה. הישגו הגדול של איינשטיין היה בכך שהצליח למצוא את הקשר בין האנרגיה לחומר. מי שימצא את המאחד בין האלקטרוניקה וכח הגראביטציה יזכה להערכה רבה אף יותר. לא תתכן הפרדה בין תחומי הדעת השונים; אקוסטיקה, מתמטיקה, פילוסופיה ודת - כולם שייכים לאותה אחדות.

הנוסחאות, על המאוחד שבהם, קיימות מכבר, אלא שהן מצפות לאותו אדם אשר לידיו תיפול הזכות לגלותן. העובדה שעדיין לא גילו נוסחאות אלו, אינה שוללת אותנו מלהתייחס לאותן נוסחאות כאילו שהן כבר ידועות... ולדוגמה, אם מישהו יגלה תיאוריה חדשה בגיאומטריה, אין זה גורע מתוקפה של תיאוריה זו עד עתה. היא היתה בתוקפה מאז תחילת הזמנים, אלא שנתגלתה רק עתה.

אין ספק כי המאחד בין החמרים המרכיבים את עולמנו, יתגלה אי פעם. מדוע, אם כן, לא ניישם כבר עתה את המסקנות הנובעות מנוסחאות אלו...?

(מ"יחידות" של קבוצת אנשי מדע - נדפס באמונה ומדע עמ' 140)

כמות נהפכת לאיכות

איינשטיין אמר שכמות נהפכת לאיכות, חומר נהפך לאנרגיה. רעיון זה בא לידי ביטוי במה שאמרו רז"ל (ב"ר פ"ז, ט) שאם היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד לא היה הקב"ה נותן את התורה לישראל, והיינו לא רק יהודי כמשה רבינו, אלא אפילו יהודי שהיה לו פסל באוהלו. דוגמא נוספת: תשעה משה רבנו אינם יכולים להוות מנין לדבר שבקדושה, למרות שיש כאן איכות עצומה ביותר; אבל אם יש לך כמות של עשרה יהודים, אפשר לומר דבר שבקדושה.

("יחידות" עם קבוצת סטודנטים - נדפס ברעיון השבוע ג 88. תרגום מאנגלית)

חוקי הטבע ומשמעותם

העובדה שבטבע קיימים חוקים קבועים שאינם משתנים, "לא ישבותו" (נח ח, כב), מהווה הוכחה הכי פשוטה שישנו בורא עולם שקבע חוקים אלו בטבע הבריאה: כל חוקי הטבע - אין להם שום הסבר וביאור מדוע מתנהג הטבע על פי חוקים אלו. ולדוגמא: כוח המושך - אין כל הסבר הן על כללות קיומו והן על אופן פעולתו; ה"הסבר" היחיד לכך הוא - שכך קבע בורא העולם, ואילו רצה - היה יכול לקבוע את כוח המושך באופן אחר. חכמת הטבע אינה עוסקת אלא בחקר חוקי הטבע עצמם, יחסם והשפעתם זה על זה וכיוצא בזה, אבל בכל הקשור להסברת חוקים אלו וסיבת קיומם - הרי כל חכמי הטבע לא עמדו ולא יוכלו לעמוד לעולם על כך, מכיוון שאין הסבר: הסיבה היחידה לקיומם של חוקי הטבע היא - מפני שכך קבע בורא העולם!

ואדרבה: ככל שמרבים לעסוק בחקר הטבע ומגלים בו דברים נפלאים - הולכת וגודלת ההרגשה באזלת היד של כוח השכל, מכירים שיכלתו מוגבלת למצוא ולגלות את חוקי הטבע, אבל לא להבין את סיבתם, היות שאין זה בתחומו של שכל אלא אך ורק מפני רצון הבורא.

כאשר חכם בחכמת הטבע מנסה להסביר את חוקי הטבע - הרי (א) ודאי לא יצליח בכך, מכיון שלא קיים הסבר. (ב) הוא חורג מתחומו לתחום לא לו, וכמו רופא שמביע דעה בחכמת התכונה, או תוכן שמביע דעה בחכמת הרפואה.